פרסומת
דלג

בנק ישראל: אילת צפויה לקרוס כלכלית בגלל הסכם הגג עם ממשלת ישראל

מאת: רותם נועם למערכת ערב ערב באילת ● צילום: עומר כרמון ● 12/4/2018 20:59 ● ערב ערב 2858
מהלומה לפרויקט הדגל שמוביל בשנתיים האחרונות ראש העירייה מאיר יצחק הלוי במסגרת החתימה על הסכם הגג מול ממשלת ישראל ● בדוח השנתי שלו, המסכם את שנת 2017, קובע בנק ישראל, כי אילת הינה אחת מתשע ערים העלולות לקרוס כלכלית בשל הסכם הגג עליו חתמה עם המדינה ● על אף שראש העירייה מאיר יצחק הלוי הודה בראיון עם 'ערב ערב' כי הוא מודע לבעייתיות שביישום ההסכם (''קצב הבניה של העיר אילת במושגים של הסכמי גג הוא נמוך משל ערים במרכז הארץ'') ● בעיריית אילת בחרו לטעון כי: 'שוב ערב ערב כהרגלו בשנים האחרונות, מחפש הרס, חורבן וקריסה בעיר אילת אך לצערו הוא לא מוצא...כדרכך, גם את דוח בנק ישראל אתה מנסה להתאים לצרכים אלו תוך הטעיית הקוראים''.
בנק ישראל: אילת צפויה לקרוס כלכלית בגלל הסכם הגג עם ממשלת ישראל
הודה שקצב הבנייה באילת בעייתי במונחים של הסכמי גג - אבל מאשים את 'ערב ערב' בהטעיית הציבור

אופקים, באר יעקב, נתיבות, דימונה, טירת הכרמל, שדרות, יבנה, עכו ואילת, אלו הן תשע הערים הצפויות לקרוס כלכלית על פי דוח בנק ישראל לשנת 2017 הסוקר את הסכמי הגג עליהם חתמה הממשלה עם 28 רשויות מקומיות בישראל מאז 2013. מטרתם של הסכמים אלו היתה לעודד בנייה למגורים על פני משרדים. "בהסכמי הגג המדינה מתחייבת לממן את התשתיות ומבני הציבור הנחוצים לבניית שכונות חדשות והרשויות המקומיות מתחייבות לנפק היתרי בנייה בפרקי זמן מוגדרים ולקדם את התוכניות ואת הקמת התשתיות", מסביר הדוח. "סבסוד ממשלתי מאפשר להסיר חסמים ולהוציא לפועל תוכניות ישנות לבניית שכונות מגורים, שכן הוא מאפשר לבנות תשתיות על מחלפים, גשרים וכד'. בשלב הראשון מיטיבים הסכמי הגג עם הרשויות המקומיות והם מאפשרים לא רק לבנות את התשתיות לשכונות חדשות אלא גם לפתח ולחדש את התשתיות בשכונות הוותיקות שכן הם מאפשרים להשתמש לשם כך בכספים הזורמים לתקציבי הפיתוח  (אלו הם אותם סכומים שמשלמים הקבלנים בעבור הוצאות הפיתוח במהלך שיווק הקרקע, היטלי ההשבחה, האגרות וכו'). אך הסכמי הגג עלולים ליצור בעייתיות שתתגלה בשלב השני", קובע בנק ישראל, "כאשר השכונות החדשות יאוכלסו והרשות תצטרך לספק שירותים למשקי הבית הנוספים, אך תוספת ההכנסות מהארנונה למגורים וממענק האיזון לא תכסה את תוספת ההוצאות הנחוצה להספקת השירותים העירוניים ברמה הקיימת. כדי להמשיך לספק זאת הרשות אמורה להוסיף שטחי משרדים ומסחר במטרה לשמר את היחס ביניהם לבין השטחים למגורים". בנק ישראל קובע כי הסכמי הגג מוסיפים הרבה יחידות דיור יחסית לגודל הישוב, אך בישובים רבים כמו אילת, לא ניתן להגדיל את שטחי המשרדים והמסחר באופן פרופורציונלי, מפני שעתודות הקרקע מוגבלות או מפני שהם קרובים לישובים מרכזיים גדולים יותר. במקרה של אילת עיקר הבעיה נעוצה בהנחה עליה מבוסס ההסכם לפיו תצליח אילת להכפיל את מספר תושביה ל-120,000. בנק ישראל קובע כי זוהי הנחה מוגזמת שקשה לראות כיצד תתממש: "אף על פי שההסכמים ייושמו בהדרגה, סביר להניח שרשויות אלה יתקשו לקלוט תוספת אוכלוסייה כה משמעותית ללא סיוע ממשלתי, שכן מצבן הפיננסי אינו איתן כבר כיום", קובע הבנק. עיריית אילת כידוע נחשבת לעירייה במצב "התייעלות" והיא גוררת אחריה גרעון מצטבר של למעלה ממאה מיליון ₪. בעיה נוספת של אילת היא שנפח הארנונה העסקית שבה תופס נתח קטן במיוחד (23.5%). "מהניתוח עולה שדווקא עם רשויות חלשות נחתמו הסכמים נרחבים, אף על פי שכבר כיום הן מתקשות לספק שירותים עירוניים באיכות גבוהה", קובע הדוח, "סביר להניח כי כדי שההסכמים יתממשו תידרש הגדלת חלקה של הממשלה במימון השירותים העירוניים (באמצעות מענקי איזון) או הגדלת תשלומי הארנונה. אולם אין זה ברור אם ההסכמים עם הרשויות החלשות אכן יתממשו שכן ייתכן כי לא יווצר ביקוש לדירות בהן".  
בראיון שערכך הח"מ עם יצחק הלוי בדצמבר 2017 התייחס הלה לנושא הסכם הגג והסיכון הטמון בחובו, כשאמר: "הודעתי לראש הממשלה שלא תהיה התקדמות עם הסכם הגג עליו חתמנו אם לצד זה לא יהיה עידוד תעסוקה, כי לא ניתן להישען רק על תעשיית התיירות שהיא תעשיית ליבה אבל בגדול היכולת לשדרג את האלמנט הדמוגרפי האנושי זה רק באמצעות יצירת מקומות תעסוקה נוספים לתיירות. זה שבחרו באילת להיות חלק מהערים עמן חתמו הסכמי גג זו הבעת אמון בעתידה של העיר וזה לגמרי לא פשוט כשמדובר בעיר כמו אילת, כי קצב הבניה של העיר אילת במושגים של הסכמי גג הוא נמוך משל ערים במרכז הארץ".

 

האם יוותרו ההבטחות על הנייר בלבד?


במרץ 2017 חתם ראש העירייה מאיר יצחק הלוי על הסכם גג שכונה על ידיו "היסטורי", עם מדינת ישראל. בהודעה שפרסמה העירייה לאחר החתימה נכתב כי ההסכם יכפיל את העיר אילת. "במסגרת ההסכם ייבנו 9 שכונות חדשות בעיר אילת בהיקף של 18,372 יחידות דיור למגורים לצד תוספת של 6,930 חדרי מלון ופיתוח אזורי תעסוקה, אטרקציות ותיירות בשטח כולל  של 146,268 מ"ר. כן צפויה הגדלת מספר התיירים המבקרים באילת מ – 2.8 מיליון (7 מיליון לינות בשנה) ל – 4 מיליון תיירים בשנה. כל זאת בזכות תוספת של אזורי תעסוקה, תוספת חדרי מלון ובזכות שדה התעופה הבינלאומי הנבנה בעת הזו 18 ק"מ צפונית לאילת. כחלק מההסכם יושקעו מאות מיליוני שקלים בפיתוח תשתיות כולל פיתוח רצועת החוף, הקמת קריית ספורט בינלאומית, פארקים עירוניים, הקמת מתקן קצה לפסולת, פיתוח תשתיות תחבורה ותשתיות אחרות נוספות. על פי תכנית העבודה שבהסכם הגג, ייבנו עד שנת 2020: 516 יחידות דיור ברובע 11 בשחמון, 459 יחידות דיור ברובע 2 בשחמון, 2,100 יחידות דיור בשטח שדה התעופה המתפנה מטבורה של העיר, 2,400 יחידות דיור בשיפולי ההר. עד 2030 עתידות להיבנות עוד כ- 12,900 יחידות דיור בשטחי בריכות המלח ובשכונות שמעברו הצפוני של נחל הרודד. במסגרת הסכם הגג, תשווק רשות מקרקעי ישראל את תכנית שחמון לרובעים 2 ו-11 באילת כבר במהלך השנה הקרובה. עוד כחלק מהסכם הגג ובנוסף ליחידות הדיור, מתוכנן עד שנת 2020 בינוי 2,200 חדרי מלון בשטח הלגונה המזרחית, 3,070 חדרי מלון בשטח שדה התעופה המתפנה, 1,100 חדרי מלון בשטח בריכות המלח, 560 חדרי מלון במתחם הגולף ופיתוח 250,000 מ"ר בצפון העיר לטובת בניית אזורי תעסוקה ועוד 146,268 מ"ר לתעסוקה, אטרקציות ותיירות. עוד כחלק מההסכם תמשיך העירייה בבניית קריית הספורט הבינלאומית במגרש 18, כולל בניית הארנה. לצד הבינוי, הושם דגש על התחדשות עירונית ועל פיתוח רצועת החוף מטאבה לעקבה בהתאם לתכנית שהוצגה לגורמים הרלוונטיים.

מעיריית אילת נמסר בתגובה: 

"שוב ערב ערב כהרגלו בשנים האחרונות, מחפש הרס, חורבן וקריסה בעיר אילת אך לצערו הוא לא מוצא. ראוי לעורך העיתון שייצא ממשרדו לסייר ברחבי העיר וייראה את תנופת הפיתוח חסרת התקדים המתבצעת בעיר אילת החל מתשתיות כבישים, גינון, מגרשי  משחקים , בניית מוסדות חינוך, טיפוח טיילות, שחרור חופים ועוד ועוד ועוד. כדרכך, גם את דוח בנק ישראל אתה מנסה להתאים לצרכים אלו תוך הטעיית הקוראים".

חדשות אילת

שתפו את הכתבה בפייסבוק