פרסומת
דלג

עונש זהה

מאת: ● 13/7/2011 22:21 ● ערב ערב 2506
בדיוק שנה אחרי שניב הרוש ויונתן קקון מאילת, שנגדם הוגש כתב אישום על חטיפתו ורציחתו של צחי רביד (ספא אבו חמוד), והסתיים בהישג חסר תקדים במשפט רצח ובעסקת טיעון ועונש מאסר בפועל לעשר שנים, הגיע גם הנאשם השלישי בפרשה, שחר אלחייק, לעסקת טיעון עם פרקליטות מחוז דרום השופטים: רויטל יפה-כ"ץ, אריאל ואגו ויורם צלקובניק, גזרו עליו עונש מאסר בפועל לעשר שנים ו- 30 חודשים על תנאי
עונש זהה

במסגרת הסדר טיעון שנערך בין הצדדים, תוקן כתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשם, שחר אלחייק ואשר ייחס לו במקור עבירה של רצח. בהסדר הטיעון הוסכם עוד, כי נקודת המוצא לעונש שהצדדים יבקשו במשותף, ושיוטל על הנאשם, תהיה זהה לעונש המוסכם שהוטל על שותפיו בפרשה זו, ניב הרוש ויוני קקון, שנדונו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע ל- 10 שנות מאסר בפועל ומאסר על תנאי. הוסכם גם, כי למרות האישומים, ההגנה תהיה רשאית לטעון להפחתה מתקופת המאסר האמורה של 10 שנים, וזאת בהתחשב בהסדר הטיעון שנכרת עם אותם שותפים. המאשימה, פרקליטות מחוז דרום, עמדה על כך, שיש להטיל על הנאשם, בכל מקרה, את מלוא 10 שנות המאסר בפועל האמורות. מעובדות כתב האישום המתוקן, בו הודה הנאשם עולה, כי במועד בלתי ידוע, קשר הנאשם קשר עם ניב הרוש, יונתן קקון ושניים נוספים שזהותם אינה ידועה, לחטוף את צחי רביד מביתו. במסגרת קשר זה ולשם קידומו, הגיעו שניים מהקושרים באוקטובר 2008 לבניין מגוריו של המנוח שבאילת, כשהם חבושים קסדות. השניים נכנסו לבניין מגורי המנוח, סיירו במקום ויצאו מהבניין. כעבור זמן מה נטען, כי הקושרים הגיעו שוב חבושי קסדות לבניין מגוריו של המנוח ונכנסו פנימה. לאחר מכן הגיעו הנאשם וניב הרוש לבניין ואליהם הצטרף יונתן קקון. השלושה נכנסו לבניין ועלו במעלית לדירתו של המנוח. בשלב זה ,החליף ניב הרוש את החולצה שלבש עם חולצה של אחד הקושרים האחרים, שזהותו אינה ידועה וחבש קסדה לראשו. אחד הקושרים שזהותו אינה ידועה דפק על דלת דירתו של המנוח, וכאשר חברתו של המנוח פתחה את הדלת, הוא ביקש ממנה לשוחח עם המנוח. באותה שעה ,יצא המנוח מחדר האמבטיה, לבוש חלוק רחצה ויחף וביקש מהקושר להיכנס לדירה, אולם הקושר ביקש מהמנוח לצאת לחדר המדרגות, מקום בו המתינו הקושרים האחרים. בחדר המדרגות פגש המנוח את יתר הקושרים, ואלה הורו לו להתלוות אליהם אל מחוץ לבניין. המנוח, עקב התנהגותו המאיימת של הנאשם ושל הקושרים האחרים, הצטרף אליהם ויצא מבניין מגוריו כשהוא יחף ולבוש בחלוק רחצה בלבד. בתאריך 25.10.08, נמצאה גופתו של המנוח בנחל רודד כשהוא ירוי כ- 17 יריות, מתוכן חמש פגעו בראשו, בגבו, באגן, בידו השמאלית. מותו של המנוח היה כתוצאה מהנזק החמור שנגרם למוחו, בעקבות מעבר קליע דרך הראש. היות ובמעשיו אלה קשר הנאשם קשר לפשע לחטוף את המנוח וחטף את המנוח ביחד עם אחרים, בכך שכפו עליו בהתנהגותם המאיימת לצאת מביתו ולבוא עימם, אלחייק הורשע בביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע ו-חטיפה. כחלק מהסדר הטיעון ומשמעות עונשים אלה על גזר דינו של הנאשם, בחודש יוני 2010 הורשעו ניב הרוש ויונתן קקון בעקבות הסדר טיעון, בביצוע אותן עבירות בהן הורשע הנאשם – קשירת קשר לפשע וחטיפה. הוסכם, כי שניהם יידונו ל- 18 שנות מאסר לריצוי בפועל ולעונשי מאסר על תנאי במסגרת התיק הזה. בזמן גזירת עונשם, ניב הרוש היה נתון במאסר של 34 חודשים. בעת שנדון כתב האישום הרלוונטי לענייננו בגזר דינו בגין העבירות שביצע יחד עם הנאשם, הוא נדון בהסכמה ל – 10 שנות מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו. כמו כן, הופעל בעניינו מאסר מותנה בן 12 חודשים. יונתן קקון נדון אף הוא ל - 10 שנות מאסר בפועל מיום מעצרו, בעניינו גם הופעל מאסר על תנאי בן שבעה חודשים. כל אחד מהנאשמים האלה נדון גם למאסר מותנה בן 30 חודשים. המאשימה, עו"ד מזור מפרקליטות מחוז דרום הסבירה, כי הסדר הטיעון נעשה לאור הקשיים הראייתיים שבאו לידי ביטוי בשתי סוגיות מרכזיות: הראשונה, סוגיית הזיהוי, והשנייה: הקשר הסיבתי בין החטיפה לבין הרצח. לדבריה, הראיות התבססו על זיהוי הדמויות מסרטונים של מצלמות האבטחה בבניין מגוריו של המנוח. התמונות מהסרטונים הוגשו כחלק מראיות התביעה לעונש וסומנו כאשר הזיהוי אינו חד של הנאשם על חלוק די. אן. איי וחלק. יחד עם זאת, באשר לנאשם, נמצאה גם דגימת הרחצה של המנוח. אולם, נוכח הסדר הטיעון שנעשה עם השותפים ולאור קשיים ראייתיים, סברה המדינה שנכון להגיע להסדר טיעון גם עם הנאשם, כפי שנעשה עם שותפיו. הסדר הטיעון, לדבריה, נעשה בידיעת אימו של המנוח. לגבי תקופת המאסר, ביקשה פרקליטות מחוז דרום להטיל על הנאשם את מלוא העונש לו עתרו, כלומר 10 שנות מאסר בפועל ומאסר על תנאי. "חטיפתו של המנוח, שנעשתה על ידי מספר רב של קושרים, כאשר המנוח הוצא מביתו לאור יום, ולעיני עוברים ושבים כשהוא לבוש חלוק רחצה ויחף, הינו מעשה קשה וחמור ומחייב ענישה מחמירה", אמרה עו"ד מזור, התובעת מפרקליטות מחוז דרום, "גם העובדה שהמנוח נמצא למחרת כשהוא ירוי, מוסיפה חומרה לאירוע, גם אם המוות אינו מיוחס לנאשם עצמו. מעבר לכך, הדגישה התובעת שזהו גם העונש שהוטל על השותפים, וכלל אחידות הענישה מחייב הטלת אותו עונש גם על הנאשם. עניין זה הינו שנוי במחלוקת, אך מחייב, לעמדתה, שלא להיעתר לבקשת ההגנה, להקל בענישה. לעומתה, עמד הסנגור, עו"ד סגי זקס על התוצאה הסופית בגזר דינם של השותפים, תוצאה שמחייבת, לדעתו, הקלה בעונש המאסר של מרשו, תוך שהסכים עם התובעת, כי קשיים ראייתיים חייבו הגעה להסדר הטיעון, כפי שנעשה בסופו של דבר. הסנגור הוסיף וציין, כי הנאשם, בחור צעיר, נשוי ואב לשני ילדים, אשר התחרט על מה שאירע, אם כי הדגיש, כי לא הייתה לו כל ידיעה לגבי התוצאות הטראגיות של האירוע. לבסוף, ביקש הסנגור לדון את הנאשם לעונש מאסר בפועל של שמונה שנים ותשעה חודשים. "על חומרת מעשי הנאשם, לא הייתה מחלוקת, ועניין זה גם קיבל ביטוי בעונש המוסכם על הצדדים. אין ספק שאופן ביצוע עבירת החטיפה, שבוצעה בתחכום ובחבורה, ואף התוצאה הטראגית של האירוע, מלמדים על תעוזה רבה מצידו של הנאשם ועל המסוכנות הרבה שעולה ממנו. די בכך כדי להצדיק את תקופת המאסר המרבית לה הסכימו הצדדים", אמרו השופטים, רויטל יפה-כ"ץ, אריאל ואגו ויורם צלקובניק, שגזרו לבסוף על אלחייק מאסר בפועל למשך 10 שנים, ועונש מאסר על תנאי למשך 30 חודשים.