פרסומת
דלג

גדלה לי גינה על הגג

מאת: סימונה סולומון שאואט למערכת ערב ערב באילת ● 14/8/2013 08:36 ● ערב ערב 2615
לכאורה, מדובר בגג מעל ראשנו, פיסת בטון, אלא שבמרוצת השנים האחרונות יש מי שמבינים, שגם גגות הבתים יכולים לא רק לשמש כגינות לכל דבר, אלא יכולים לסייע בשימור אנרגיה או יצירת אנרגיה חדשה ונקייה.
גדלה לי גינה על הגג

תמונת כתבה


המושג גגות ירוקים' הולך ורווח בשנים האחרונות גם במחוזותנו. אמנם במדינת ישראל נושא ניצול הגגות עדיין מצוי בחיתוליו, אלא שבעולם הרחב, המושג כבר הושרש היטב בתוך תוכניות הבנייה הפרטיות והציבוריות כאחד. גגות המהווים לא רק גינות פוטנציאליות בעידן בו כל פיסת קרקע עולה הון ולא תמיד בנמצא, אלא גם גגות ירוקים כאופציה לחיסכון משמעותי באנרגיה.
המושג גגות ירוקים' מתקשר בדרך כלל עם התפיסה ההולכת ורווחת של בנייה ירוקה, כלומר, בנייה המיטיבה עם האדם והסביבה ומאפשרת לשני הגורמים הללו לדור יחד בכפיפה אחת מבלי לגרום נזק אחד לשני.

תמונת כתבה


מה הם גגות ירוקים'?


גג ירוק בוודאי שאינו גג הצבוע בצבע ירוק או רק עשוי מחומרים טבעיים. המונח גגות ירוקים' מתכוון למעשה למה נמצא על הגג.
בהקשר זה נעשה שימוש במושג- גגות קרים' שהם גגות הבנויים מחומרים אשר רמת החזרת הקרינה שלהם גבוהה מאוד. על פי רוב הגגות הללו מתאפיינים בגוון לבן בוהן, כשמדובר בגגות שטוחים, ובגוונים כהים יותר כאשר מדובר בגגות משופעים. המטרה בגגות מסוג זה היא להקרין חזרה לחלל האוויר את אנרגית החום שהצטברה בגג כקרינה אינפרא אדומה. גגות קרים' יכולים להוריד את הטמפרטורה בגג באופן משמעותי ובכך למעשה להקטין את כמות החום החודרת לבית. ל גגות קרים' יש יתרונות משמעותיים ביותר, כמו למשל חסכון בהוצאות החשמל והמיזוג בקיץ, חיסכון שיכול להגיע עד לעשרים אחוזים מתצרוכת החשמל הכללית של הבית. כמו כן גגות קרים' מפחיתים את זיהום האוויר וגם מקטינים את התופעה של 'איי חום' האופייניים לאזורים עירוניים צפופים בהם ישנם 'איים ירוקים' קטנים של צמחיה בגלל הבנייה. בנוסף, גגות קרים' חוסכים בהוצאות האחזקה מכיוון שאין צורך לצבוע כל קיץ את הגג בלבן ואין צורך בחורף לחדש את האיטום מפני גשם.
ואם לא די באלו הרי ש'הגגות הקרים' מאפשרים מיקום צמחייה על הגג. צמחייה המונחת על בסיס יריעות מיוחדות, אשר מונעות משורשי הצמחים לחדור לתקרת הבית, אבל יחד עם זאת מאפשרות אחיזה של חומרי הזנה ומים למחיה. גגות ירוקים' יכולים להתקיים על גגות שטוחים ועל גגות משופעים או מקומרים.
"אם אנחנו גונבים שטח מהקרקע עבור בניין, אנחנו יכולים להשיב אותו לטבע על הגג", כך מסביר בעניין זה מנכ"ל הארגון הבינלאומי לגגות ירוקים, וולפגנג אנסל, בראיון לעיתון בינלאומי.

תמונת כתבה


מפריחים את הגגות


הרעיון של גגות ירוקים' פותח בגרמניה כבר לפני יותר משלושים שנה, אבל רק לאחרונה התפשט השימוש בהם באירופה ובארצות הברית. למדיניות השלטון המקומי והמרכזי של המדינות, אשר הכירו ביתרונות הרבים של הגגות הללו ובהשפעה שלהם על הסביבה עירונית, יש משקל רב בהטמעת הרעיון בקהילות השונות, אליהם הצטרפו גם גורמים פרטיים כמו בתי עסק, משרדים ומפעלים, אשר עושים בתחום שימוש הולך וגדל. העיקרון הבסיסי מאחורי הרעיון של גגות ירוקים' הוא פשוט ביותר. רוב הגגות בבנייה העירונית בימינו הם שטוחים ורחבים ועל פי רוב מלבד מספר קולטי שמש המשמשים את הדודים של כל הדירות בבניין, הגג הוא ריק, משעמם, צבוע בלבן כשמתחתיו בסיס זפת לאיטום מגשמים. אז הולכים ומכסים את הגג בשכבה דקה של מצע גידול ושותלים עליו צמחיה. כמה פשוט, ככה מוצלח מאוד.
לשיטה הפשוטה הזו יש כמה וכמה יתרונות משמעותיים:
נתחיל בנושא ההצפות - בכל שנה, בין אם זה בצפון הארץ או אפילו באזורים צחיחים כמו אילת, ה'זוכה' לממטרים כבדים עד כדי שיטפון. מדי פעם, אנחנו שומעים סיפורי אימה על נזקים הנגרמים כתוצאה מהשיטפונות. רחובות שלמים מוצפים ונזקים מחרידים נרשמים בבתים. על פי רוב אנחנו נוהגים להאשים את השלטונות, בכך שלא טיפלו כיאות במערכת הניקוז, אבל לא כל האשם הוא במערכת הניקוז. האמת היא שבניגוד למה שחושבים, הסיבה העיקרית להצפות, היא לא הגידול בכמות הגשמים היורדים במקום נתון, אלא העובדה שאין למים לאן ללכת. הגידול העירוני הביא לכך שיותר ויותר שטחים פתוחים מכוסים בבטון ובאספלט ולמים אין אפשרות לחלחל באדמה אלא הם מצטברים וזורמים על פני השטח. גגות ירוקים' הם סוג של פתרון טוב לבעיה הזו. במהלך השנים מאז החל השימוש ב גגות ירוקים' התברר, כי גג אשר מכוסה בשכבת אדמה בעובי של עשרה סנטימטרים, סופג עד ארבעים אחוזים מהגשם היורד עליו. המים שאינם נספגים בצמחיה שעל הגג זורמים אמנם לקרקע, אבל באיטיות רבה ביותר ומגיעים בסופו של דבר אל מערכת הניקוז, בקצב איטי יותר, מה שמאפשר למערכת הניקוז תפקוד יעיל יותר ומונע הצפה.
בערים רבות בצרפת, שוויץ, גרמניה ובארצות הברית, נותנות העיריות הנחה בארנונה לתושבים אשר
מתקינים גגות ירוקים'. במקום להשקיע את הכסף ב"פתיחת סתימות" במערכת הניקוז העירונית, מעדיפות העיריות לייעד את הכסף הזה לאותם תושבים שמסייעים באמצעות ה'גג הירוק' שלהם, לתפעול תקין של המערכת העירונית.
מודלים וניסיון מצטבר של גגות ירוקים' מראים, כי גג ירוק יכול להביא לחסכון של 70% בהוצאות הקירור שלנו בקיץ ו-25% חיסכון מההוצאות שלנו לחימום בחורף.
ביום קיץ ממוצע באילת, כשבחוץ הטמפרטורה נושקת לחמישים מעלות בשמש, הגג מתלהט הרבה יותר והטמפרטורה עליו יכולה להגיע אפילו לכ-70-80 מעלות. לעומת זאת, גג המכוסה בדשא, כמעט ולא יתחמם ולא יעבור גם בשיא החום טמפרטורה של מעל שלושים מעלות, מכיוון שהדשא מקרר את עצמו על ידי אידוי מים מתוכו.
בחורף, הצמחייה ושכבת הקרקע שעל הגג, מספקים בידוד המקביל לשכבת צמר בידוד בעובי של עשרים סנטימטרים. נשמע טוב? בהחלט, אלא שעכשיו יבואו הציניקנים ויגידו- אבל דשא משמעו- הרבה מים להשקיה, ומאיפה ניקח את המים באזור מדברי שטוף שמש ומועט בשיטפונות?
התשובה לכך היא פשוטה (יחסית), לא חייבים לשתול דשא או צמחים "זוללי מים" על הגג, אפשר בהחלט להתאים את הצמחייה לאזור, וכמו כן, אפשר לעשות שימוש ב'מים אפורים'. (מי מקלחת, כביסה וכלים שאגרתם במקום לבזבז).
אז נכון שישנה השקעה ראשונית, אבל זו השקעה שמחזירה את עצמה מהר מאוד.

מסילה מוזנחת שהפכה לפארק


ה'היי ליין' היא למעשה מסילת רכבת עילית, כעורה וותיקה, שפעלה עד לשנות השמונים של המאה הקודמת, בין הרחובות 14 ו-34, לאורכה של שכונת צ'לסי, בצד המערבי, לא רחוק מהשדרה התשיעית. למעלה מעשרים שנות הזנחה, הפכו אותה למפגע יקר ומכוער במיוחד. הקולות הנשמעים להסרת המפגע הפכו רמים וכמויות המתכת שניתן היה למחזר מפינוי המסילה יכלו להכניס ממון רב, שהיה מסייע במימון הפינוי. אלא שרצה הגורל ובאותה העת (1999) צבר הגל 'הירוק', התומך בשיפוץ מבנים, או אם לדייק, ב"שימוש מחודש" (Re-Use) במוצרים קיימים. המגמות הללו עליהן אנו קוראים בשנים האחרונות, לצד המגמה המבקשת להשיב את הרחוב לציבור, קיבלו לפתע "פנים", כשעיריית ניו יורק החליטה לנצל את המסילה הישנה, שחצתה בנינים ומרפסות ודרסה רבים, ולהופכה ל"פארק" פורח, זרוע כסאות, שמשיות ומשטחי שיזוף. ההדסון מעולם לא נראה מפתה יותר, ביום חורף אביבי הניו יורקרים, שעד לא מזמן הדירו רגליהם מהצד התעשייתי של הנהר, מסיטים את מסלול הליכתם, כך שיעבור בפס הירק המענג הזה, שכמו שולף אותך מהרחוב, ונושא אותך גבוה מספיק, על מנת ללכת עם ולהרגיש בלי. זהו אינו פארק באמת, גם לא מדרכה, זוהי סינרגיה חדשה, בעולם שחייב להמציא את עצמו שוב ושוב, אחרת יסבול. וניו יורק מעולם לא תוכננה כדי לסבול. זה לקח להם (רק) קצת יותר מעשור, אבל בשנה שעברה הושלם הפרויקט, שהיה לפרויקט הארכיטקטוני החשוב בניו יורק מאז 9/11 ומאז העיר באקסטזה. טיול אביבי שערכתי בו החודש הוכיח, כי זו מוצדקת בהחלט. המקום פשוט מהמם, ירוק ומזמין, וכשאתה מביט בו אתה רק יכול לשאול את עצמך, "כיצד לא חשבו על כך קודם".


חדשות אילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש