פרסומת
דלג

בתום מרדף של חודשיים: לוחם האש לכד את גנב הנעליים

מאת: עומר כרמון ● 8/8/2014 22:54 ● ערב ערב 2666
גיא אדרי: "כשנכנסתי לתחנה הכיבוי, פתאום ראיתי אדם יושב בתחנת האוטובוס הסמוכה, עם הנעליים על כפות רגליו. מרוב שאני מחפש אותן, לא ידעתי אם לחבק את האדם הזה מאושר, או להתעצבן עליו שגנב לי את הנעליים. החלטתי לגשת אליו בידידות: אמרתי לו: 'בוקר טוב. שלום, מה שלומך? איזה נעליים יפות יש לך. אני הרבה זמן מחפש כאלה. איפה קנית אותן?"
בתום מרדף של חודשיים: לוחם האש לכד את גנב הנעליים

לוחם האש, גיא אדרי, הצליח השבוע לשים את ידיו על תושב העיר שגנב לפני חודשיים את נעלי הספורט והמדרסים היקרים שלו. מכל המקומות, התיישב הגנב בתחנת האוטובוס הסמוכה לתחנת הכיבוי. יותר מזל מזה?

נעליים נדירות


"לפני חודשיים, קבוצת הטריאתלון שאני חלק ממנה, קיימה אימון סימולציה בחנייה הקטנה מול מלון 'דן' – דימוי של טריאתלון שלם לפני תחרות", סיפר אדרי ל'ערב ערב'. "הגענו בשעת בוקר מוקדמת, כל אחד הכין לעצמו עמדה מסודרת ליד האוטו: שטיח עם ציוד שחייה, אופניים, ועוד. סיימתי את השחייה, רכבתי עם האופניים בערך שעה וחצי עד לבאר אורה, וכשרציתי להחליף לנעלי ריצה, גיליתי שאין נעליים. ברחבה יש השגחה ושמירה. אני לא יודע איך קרה שהן נעלמו. החלטתי שאם הנעליים באילת, אני מוצא אותן. הנעליים שעולות בסביבות 750 שקלים, הן לא העיקר, אלא המדרסים שהוזמנו עבורי במיוחד ועולים בסביבות 2,000 שקלים. עברתי בכל בתי המלון, שאלתי קב"טים אם ראו את הנעליים. הבאתי להם תמונה. ביקשתי מהם שיתקשרו אלי אם יראו את הנעלים בפח. אני נועל מידה ענקית - 49 והמדרסים לא נוחים כי הם מותאמים אלי, חשבתי שמישהו ינסה אותם ויזרוק. מדובר בנעליים נדירות. לא מוצאים אותם סתם ככה בחנות. מאז, אני כל הזמן מחפש את הנעלים. הפסקתי להביט לאנשים בפנים, רק לרגליים. גם היום הלכתי בטיילת עם הילדים, ורק הבטתי ברגליים כל הזמן. זה כבר נהיה הרגל. ביום ראשון השבוע, ערכתי אימון בוקר. הגעתי לעבודה בכיבוי אש לאחר רכיבה ארוכה. כשרציתי להיכנס לתחנה, פתאום ראיתי אדם יושב בתחנת האוטובוס, עם הנעליים. מרוב שאני מחפש אותן, לא ידעתי אם לחבק את האדם הזה מאושר, או להתעצבן עליו שגנב לי את הנעליים. כבר הרבה זמן אני מתכנן איך לגשת לבן אדם שגנב את הנעליים. החלטתי לגשת אליו בידידות: אמרתי לו: 'בוקר טוב. שלום, מה שלומך? איזה נעליים יפות יש לך. אני הרבה זמן מחפש כאלה. איפה קנית אותם?" הוא עונה לי: ב'גלי'. שאלתי: 'כמה עלה לך?', הוא עונה לי: '100 שקל'. אמרתי לו: 'איזה יופי'. הנעליים נראו לי גדולות עליו. שאלתי אותו: 'מה המידה שלך', הוא עונה לי: 43. שאלתי אותו: ''אני יכול לראות בפתקית את הדגם כדי שאוכל לקנות גם?' כי ידעתי שרשומה שם המידה. הוא הראה לי את הפתקית, אני רואה שרשומה שם מידה 49. אז ידעתי סופית שמדובר בנעליים שלי. אמרתי לו: 'לפני חודשיים נעלמו לי הנעליים האלה'. יש שם מדרסים שאני יודע שהם שלי. הוא התעקש שהנעליים שלו. הפסקתי לחייך ואמרתי לו: 'תחלוץ את הנעליים, או שאני אגרור אותך לתחנת המשטרה'.

הוא בחור גדול?
"כן".

ובכל זאת בחרת להתעמת עמו ישירות?
"גם אני לא בחור קטן. בסופו של דבר הוא הוריד את הנעל, ראיתי שהשם שלי חרוט על המדרס עם תאריך ההנפקה. ביקשתי ממנו שיחלוץ גם את הנעל השנייה. הוא ניסה להיות יותר תוקפן וללכת משם. הושבתי אותו בכוח על הספסל. קראתי לקצין משמרת של הכיבוי אש שיבוא לגבות אותי שלא תהיה הסלמה לא נעימה. במקביל, הזמנו ניידת משטרה, כי הבן אדם התעקש לדבוק בשלו. המשטרה הגיעה במהירות שיא ולקחה אותו לחקירה. הגשתי תלונה כמובן".

הנעליים חזרו במצב סביר?
"הן עדיין מוחזקות במשטרה כראיה. אני מניח שאקבל אותן בימים הקרובים. אך כמובן שנאלצתי לרכוש מאז זוג נעליים ומדרסים חדשים כי אני מתאמן יום יום. אני לא יודע אם אני רוצה אותן חזרה. אני לא יודע מה יש לאיש הזה ברגליים. הוא הסתובב עם הנעליים במשך חודשיים".

תמונת כתבה
הנעליים הגנובות


חדשות אילת