סיפור השבוע מחדר עבודתי כמנחה רוחנית
בשנייה שהוא נכנס הרגשתי שאני נשאבת. הדלקתי נר ויצאתי. כשהחזקתי את הקלפים ביד הרגשתי צורך עז לבכות. כמה סבל יכול אדם לעבור ובאילו ניסיונות ידעתי שהוא היה צריך לעמוד. "גדלת ברחוב?", שאלתי, "הלוואי". הוא השיב. " אם הייתי גדל ברחוב החיים שלי לא היו נדפקים ככה". הוא הזיז את השיער בהפתעה והראה לי צלקת. "אבא שלי פתח לי את הראש. גססתי! הייתי ילד". "ואמא שלך?", שאלתי, "בסמים!". ענה.
"גם אתה נגעת בסמים קשים. אני אפילו רואה שהיית בין חיים למוות. אני רואה אותך כמעט מת", המשכתי.
"בגלל זה אני אצלך. ראיתי אור, וכעת באתי אליך, כיוון שבכל מי שאני נוגע בו מספר לי שאני מקרין חום והכאב שלו נעלם".
אני מביטה בכלים שהתברכתי בהם ומחפשת דרך פשוטה להגדיר את הצומת שהאדם הזה נתון בה ברמה הרוחנית, רואים שעליו לבחור באם מעוניין הוא לעזור או להרוס. ראיתיו כלוא שנים רבות. "כמה זמן בילית בבית הסוהר?", שאלתי. "לא ידעתי לחיות בחוץ. הכלא היה המשפחה שהכרתי", השיב. "גדלתי בכל מני מוסדות ופנימיות ותמיד קיבלתי מכות, דבר שהפך אותי לאלים במיוחד. רחל, את לא יודעת איזה דברים רעים עשיתי", הוא אמר לי וחפן את פניו בשתי ידיו. "אני נקי מסמים בדיוק שנה וחודש. אני רוצה חיים יותר טובים ממה שהיו לי. כשהייתי בפשע, היה לי הרבה כסף", הוא אמר בתנועת ביטול. "אני רואה אותך עומד במבחן המציאות חודשיים נוספים, כיוון שאני רואה הצעת עבודה שתגרום לך סיפוק רב". אמרתי לו והוא השיב- "פנו אלי משרותי הרווחה, אני אמור לעזור לאנשים להיגמל מסמים, ואני גם אמור לטפל בנערים ולהיות מדריך שלהם". "תראה בעצמך איזו זכות נפלה בחלקך, אתה יכול לעזור לאנשים לשפר את חייהם. יש לך את הכלים להסיט נוער לדרך ישרה ולהנחות אותם להימנע מסמים". אשריך, חייכתי.
"עמדת במבחן שלא כל אחד היה יכול לעמוד בו, לקחת את הסבל הבלתי נסבל שעברת ככלי לעזור לאנשים". אלה כוחות ריפוי. סכמתי את פגישתנו.
יום אחד קיבלתי בדואר דיסק. "אני מודה לך", היה כתוב. "עם הלחן הזה אני מקבל לקוחות שמגיעים אלי לטיפול". "יש לי תינוקת. קנינו בית קטן ואני עדיין מדריך נוער". על החתום, אורי. זהו שמי החדש.
חדשות אילת
