פרסומת
דלג

נושא הבשורה מ - 770

מאת: מערכת ערב ערב ● צילום: מערכת ערב ערב ● 11/8/2017 22:29 ● ערב ערב 2823
הוא הגיע מניו-יורק לאילת בשליחות הרבי מליובאוויטש, ומאז במשך 37 שנים משמש כרב האשכנזי הראשי של אילת. בראיון מיוחד מספר הרב יוסף הכט על היכרותו האישית עם הרבי מליובאוויטש, על הביקוש ההולך וגדל לחיים תורנים באילת, ועל כך שהעיר התברכה בהרבה פחות מתח בין חילונים לחרדים
נושא הבשורה מ - 770

 

יצחק חברוני


הוא נולד בניו-יורק למשפחה המשתייכת לחסידות חב"ד וקשורה בעבותות של אהבה לרבי מליובאוויטש, הלא הוא כבוד קדושת הרבי מנחם מנדל שניאורסון, דור השביעי לנשיאי חב"ד. אביו, הרב משה יצחק הכט ע"ה, היה מהשליחים הראשונים מטעם הרבי הקודם האדמו"ר הריי"צ רבי יוסף יצחק שניאורסון זצוק"ל, ואת שליחותו ביצע בעיר ניו-הייבן שבמדינת קונטיקט. הבן, הרב יוסף הכט, ממשיך את המסורת המפוארת של משפחתו ושל חסידות חב"ד בעיר הכי דרומית בישראל. 

הרב הכט למד בישיבת חב"ד בניו יורק של הרבי מלויובאוויטש – בישיבה קטנה, בישיבה גדולה ולאחר מכן בכולל. בשנת 1977 עלה לארץ בשליחותו של הרבי מליובאוויטש יחד עם רעייתו הרבנית טילא הכט לעיר הקודש צפת. כשנתיים לאחר מכן, ב-1979, כשהוא בן 28 בלבד, השתתף, לבקשת הרבי, במכרז שנערך על ידי הרבנות והמועצה הדתית, ונבחר פה אחד לתפקיד הרב האשכנזי הראשי של אילת. מאז הוא משמש בתפקיד חשוב זה. 

הרב הכט: בשנת תשל"ז שלח הרבי קבוצה של כמה משפחות אברכים להתיישב בארץ הקודש. נבחרנו מתוך רשימה ארוכה של אברכים והרבי הודיע שעלינו להיות מוכנים לעלות ארצה בעוד 5 ימים! וכך היה. אותנו שלח הרבי לצפת שם למדתי בכולל. שנתיים מאוחר יותר הורה לי  הרבי להציג את מועמדתי במכרז לתפקיד הרב האשכנזי הראשי בעיר, וב"ה נבחרתי פה אחד ועברתי לגור באילת".

 

 

"יש ביקוש לחיים תורניים בעיר”


כחסיד חב"ד שנשלח לאילת מטעם הרבי מליובאוויטש, הרב הכט לא הרהר ולו לרגע על השליחות לעיר כמו אילת שרוב תושביה  אינם דתיים. לטענתו, "ישנם חסידים, גם חברים שלי, שנשלחו למקומות שונים בכל רחבי  תבל. כשהרבי שלח אותנו בוודאי הי'ה לנגד עיניו הקדושות  את היעוד שלנו בחיים ואת כל הכוחות שהוא נותן לנו להצליח במשימה הקדושה שהוא מטיל עלינו בהפצת התורה והחסידות באילת, וגם לחזק על ידי זה את כלל ישראל בבחי' כל ישראל ערבים זה לזה". 

ואיך הייתה העיר אילת כשהגעת אליה בזמנו?
"החיים הדתיים וההווי הדתי שונים היום לחלוטין ממה שהיה אז. איך אפשר להשוות? כשהגעתי לאילת היו שבעה בתי כנסת בעיר והיום יש 35 בתי כנסת! פי חמש! כיום יש באילת ביקוש רב לחיים תורניים כמו: חינוך דתי, מקוואות, בתי כנסיות ובתי מדרש, שיעורי תורה, אוכל כשר למהדרין וכו'. רבים מאד מתושבי העיר מתחזקים בלימוד התורה ובקיום המצוות והדבר ניכר בכל פינה בעיר. 
הרב הכט מספר כי במשך כ-15 שנה ברציפות קיבל הוראות ועידודים מהרבי בכל הקשור לפעילות לאהבת ישראל ולקירוב היהודים לחסידות וליראת שמים. לדבריו, זה היווה את היסודות והבסיס לכל פעילותו התורנית בעיר, שזכתה להערכה רבה. 

הרב הכט: "הרגשתי שיש באילת צמאון גדול מאוד לדבר השם. התהליך הגיע מהשטח, כי צריך להתחבר לאנשים ולהביא אותם אליך. המשפחות בעיר הן טובות, והייתה פה מהפכה של ממש בכל הנוגע לדת בעיר,  התחילו להרגיש את הודה, הדרה ויופייה של התורה בעיר. כל זה נעשה כמובן יחד עם אשתי, שפעלה רבות עם נשות העיר מכל החוגים.  וכך, מאות משפחות בעלי תשובה התחזקו פה בעיר. בכל שלב הייתי מדווח לרבי, הן לבקשות ברכה והן לעצה ותושייה בעבור התושבים. אנשים שקרבנו לדת היו בעצמם שולחים מכתבים לרבי, והוא היה עונה להם, וזה מאוד קירב אותם. זכינו והרבי התבטא כמה פעמים שאנו מצליחים באילת ושהפעילות גורמת לו נחת רוח ושנמשיך ונוסיף עוד בהפצת התורה מתוך שמחה. 
אחד התחומים שפעלנו ביתר שאת וביתר עז היה "טהרת המשפחה". כשהגעתי לעיר שמתי לב, לצערי, שיש עזובה גדולה במצוות טהרת המשפחה ושחייבים לפעול לחיזוק מצווה חשובה זו. החלטתי שצריכים לבנות מקווה חדש וזה יתן תנופה חדשה בקיום מצווה הטהרה בין נשות העיר. נרתמתי למשימה זו וכשנוכחתי לדעת שאין בתקציב העירייה ולא בתקציבי המשרד לעניני דת די כסף לבנות מקוה חדש, יצאתי לחו"ל ל-10 ימים לאסוף כסף למטרה זו והקב"ה הצליח דרכי לגייס את הסכום הנדרש וכך הקמנו את המקווה שממוקם ברחוב ששת הימים בעיר (מערב 1), כשברור הדבר שבניית המקווה תרמה רבות להגברת התודעה בחשיבות המצוה ומאות משפחות התחילו לקיים ובהידור מצות טהרת המשפחה. 
באותה עת אשתי הגבירה את ההרצאות שלה בחשיבות המצווה בפני קבוצות נשים רבות ובפורמים שונים – מה שתרמה גם כן להתעוררות לקיום מצוות הטהרה. רק לשבר את האוזן: כשהגעתי לאילת השתמשו במקוה בין 30-40 משפחות בלבד, ואילו כיום משתמשות במקוואות בעיר מעל 1100 משפחות! 


היו מבנים נוספים שהצלחת להקים בדרך זו?
"בזכות שנים של  יגיעה והרבה השקעה של כוחות פיזיים ונפשיים הצלחנו לבנות בעיר שלוש בתי כנסת יפים, ובכל אחד מהם מתקיים מגוון רחב של פעילות ושיעורי תורה מעבר, כמובן, לתפילות הרגילות הן בימי חול והן בשבתות וחגים בהן נוטלים חלק מאות מתפללים כולל בעלי תשובה רבים שהתקרבו לתורה בעקבות הקשר עם בית הכנסת-בית חב"ד. גם הצלחנו להקים מוסדות חנוך מהפעוטון ועד בית ספר יסודי של חב"ד, כולל גם חמישה גנים לגילאי 3-5. וכל זה כתוצאה מהפעילות שעשינו לקרב אנשים, שרק טבעי הוא שאחרי התקרבות המשפחות שמוסדות החינוך היה דבר המתבקש.
הרב הכט נזכר: התקיים בנו "ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאוד", בית הספר קם בברכתו של הרבי בתחילה עם כיתה 'אחת', ושנה שלאחריה עם 2 כיתות ששוכנו אצלי בבית. במסירות רבה תוך דביקות במטרה הצלחנו להגדיל ולהרחיב את המוסדות עד שהגענו עד הלום. בימים אלו אנחנו בונים מעון חדש גדול ומרווח שיאכלס כ-80 ילדים, ונקווה שבשנת הלימודים הבאה הוא כבר יפעל. 

 

 

מוסדות החינוך של חב"ד בעיר, מצהיר הרב הכט, פתוחים לכולם, ולומדים בהם תלמידים מחוגים רבים  שמתחברים לחב"ד ולשיטת החינוך שלה. משפחות רבות מתאחדות לחינוך אחד, וחסידות חב"ד היא  משתדלת לאחד את כלל התושבים באילת. מי שדגל ברעיון הזה ופעל לאחד את כולם היה כבוד קדושת הרבי מליובאוויטש.  פעמים אין ספור בשיחותיו הרבי מדגיש את הפסוק "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום", כלומר, שיש לפעול בדרכי נועם ושלום ובכך לאחד את כל עם ישראל. 

ואכן "מפעל השליחות העולמי" שהרבי ייסד  שבמסגרתו נמצאים אלפי שליחים של הרבי בכל קצווי תבל ומקרבים מליוני יהודים לה' ולתורתו, מוכיח יותר מכל דבר אחר שפעילות בדרכי נועם ושלום ומתוך שמחה יכולה לקרב ולאחד כל בני ישראל כאיש אחד בלב אחד לאבינו שבשמים.  


באיזה עוד מישורים פועלים המוסדות של חב"ד?
מעבר למוסדות החינוך הפורמליים ישנה פעילות ענפה בקרב תושבי העיר הממוקדת סביב שלושת הבתי חב"ד המפוארים שלנו, בית חב"ד המרכזי בשכונת הדקל בניהולו של הרב מנדי קליין, ושני בתי חב"ד בשחמון. 
הפעילות כוללת פעילות תורנית, ישיבה שבה לומדים תלמידים ובכל שעות היום ניתן להיכנס ולהצטרף אליהם לשיעורי תורה. נתינת שירות בעבור כל עניין יהודי, מבדיקת מזוזות ועד הכשרת מטבחים, מפעילות של תרבות תורנית לילדים ובני נוער, ספריות להשאלת ספרים ועד קורסי הכנה לבר מצוה. בנוסף ישנה פעילות חסד גדולה, בית התמחוי שמחלק מאות מנות חמות בכל יום לכל מבקש ללא תמורה, וחלוקת מצרכי מזון למשפחות נזקקות לפני החגים.

 

 

ספר לנו קצת על שנות שהותך במחיצת הרבי.
בשנות בחורותיי זכיתי לשהות כ-13 שנים רצופות בחצר הרבי. נוכחתי בכל ההתוועדויות בהן יצא הרבי לקהל החסידים ועמך בית ישראל, לדבר בפניהם במשך שעות בענייני תורה וחסידות, חידושי תורה עצומים בכל חלקי התורה ודברי התעוררות לחיזוק האמונה בקדוש ברוך הוא ולעידוד הציפיה לגאולה הקרובה ע"י משיח צדקנו בקרוב ממש, וכן בדברים העומדים על סדר היום בעם ישראל ובארץ ישראל. היו אלו שעות של קורת רוח ורוממות רוחנית נפלאה, בהן הרבי גם האיר לנשמותיהם של כל הנוכחים אור וקדושה אלקית הנותנת כח להתגבר על כל הקשיים ולעלות מעלה מעלה בעבודת השם. ואין ספק שעד היום התוועדויות אלו מפעמות בליבותיהם של החסידים ומחזקים את רוחם לפעול במרץ באותם הדברים שהרבי ביקש – מבצע תפלין, יציאה לשליחות, לעורר נשים ובנות להדליק נרות שבת בזמן בכל ערב שבת, מבצע מזוזה ועוד ועוד.  
ההתוועדויות היו נערכות בדרך כלל בצהרי יום השבת או בלילות החגים, (וזוכרני התוועדות אחת שארכה 10 שעות מ-6:30 בערב עד 4:30 לפנות בוקר!) בהן היה הרבי כמעיין נובע של תורה וחסידות. זכיתי גם להיות מהכותבים והרושמים תורתו של הרבי. בהתוועדויות של שבת וחג שאסור לכתוב  היינו צריכים לזכור שעות רבות של דברי תורה (השתדלנו כמה שאפשר לזכור מילה במילה), ואחר השבת (והחג) העלנו את הדברים על הכתב בדיוק רב ככל שאפשר, ואח"כ נדפסו שיחות אלו בספריו של הרבי. 

זו היתה עבודה לא קלה כלל – הן לזכור את דברי תורה שנאמרו ברצף במשך שעות  רבות והן לרשום אותם אח"כ כפי שהרבי דיבר – אבל בסוף כאשר הדברים הובאו לדפוס ובני ישראל בעולם כולו יכלו ללמוד  תורתו של הרבי - הייתה בזה תחושת סיפוק אדירה והודאה גדולה לה' על שזכיתי לכך.

חוויה נוספת מרוממת אצל הרבי, מספר הרב הכט, הייתה הכניסה ליחידות בחדרו הקדוש. פעם בשנה (בסמוך ליום הולדתך) יכולת להיכנס לחדרו הקדוש של הרבי למה שחסידים קראו "יחידות עם הרבי". הנוהג היה לכתוב על פתק את כל הדברים שרצית לשאול את הרבי ולבקש ברכתו, להגיש לו את הדף, והרבי קרא את הפתק וענה על כל שאלה ובירך אותך בהתאם לבקשותיך. באותן הדקות שעמדת מול הרבי לבד הרגשת חשוף לגמרי - שהרבי רואה שורש נשמתך ואת שליחות נשמתך בעולם, וגלוי לפניו כל מה שעובר עליך בחיים. כשעיניו הקדושות היו מביטות בך הרגשת תחושה עילאית קדושה שאין לתאר במלים. בדקות אלו בחדרו היית בן אדם אחר לגמרי, מנותק לחלוטין מגשמיות העולם ותענוגיו ומחובר בכל נימי נפשך לאור האלקי שהרבי הקרין סביבו. 


הרבי מליובאוויטש התעניין בנעשה באילת?
'ללא ספק' קובע הרב הכט,  בפעם ראשונה כשנסעתי אליו אחרי שנבחרתי לרב ראשי באילת, עמדתי ליד הכניסה למרכז חב"ד העולמי המפורסם 770, וכשהרבי עבר הוא נעצר לידי (מה שהוא לא היה רגיל לעשות) והתעניין אצלי על עבודתי ברבנות באילת. לעיתים הרבי היה מעדכן את הוריי על פעולותיי באילת. אחד המנהגים הידועים של הרבי היה "חלוקת הדולרים" בימי ראשון וסגולותיהם הידועות לברכה והצלחה, וזכיתי וכמעט בכל פעם שעברו אצלו אחד מבני משפחתי  היה הרבי שולח דולר בשבילי לאילת. היה פעם תושב אילת אצל הרבי, וסיפר לו שהוא גר באילת. הרבי אמר לו: 'אני מכיר את היהודים באילת. הרב הכט תמיד מעדכן אותי'. פעם אחת שלחתי מכתב לרבי, והוא השיב לי תשובה: 'מסרתי לאמא שלו דולר עבורו', וכך למעשה הודיע לי שהוא שולח לי ברכה. 

 

 

לרב הכט יש אנקדוטה, המוכיחה כיצד מבחינת הרבי מליובאוויטש לאילת תמיד היה מה לתת לעולם כולו מבחינה רוחנית. 

הרב הכט: "מר אהרון דקל (דקס) ז"ל, לשעבר יו"ר התאחדות המלונות, הגיע איתי לרבי לניו יורק, וביקש ממנו ברכה עבור אילת ועבור ענף התיירות לפרנסה טובה. הרבי נתן לו ברכה, ואמר לו: "מכיוון שאילת שוכנת על חוף ים וכל עיר ששוכנת על חוף ים קשורה לכל העולם כולו, צריך לנצל את הקשר הזה על מנת שמאילת התורה תופץ לעולם כולו". רואים מזה שבעיני הרבי אילת יכולה לתרום רבות לכל העולם גם מבחי' רוחנית. 

ומה לגבי מתח בין חילונים לדתיים? 
"אילת התברכה בהרבה פחות מתח בין חילונים לדתיים. חב"ד מבקר בתי ספר ממלכתיים  לשוחח עם התלמידים לפני החגים על מנהגי ומצוות החג, ויש לכך פתיחות בחברה. אין ספק שזה אחד הדברים שאילת התברכה בהם – גם בזכות פרנסי העיר שנותנים את הכבוד לכל אחד, ומכבדים זה את זה. אם יש מתח כלשהו, זה משהו קטן ולא משמעותי. בכל מקרה, אני מרגיש שכולם פתוחים אליי מאז שהגעתי לעיר, יש קירוב הדעת ויש קירוב הלב".
כידוע, יש לך קשרים מאוד טובים עם ראש העיר מאיר יצחק הלוי. 

"יש יחס מאוד חיובי לפעילות הדתית בעיר מצד ראש העיר מאיר יצחק הלוי, ואוזן קשבת לצרכיהם של הציבור הדתי בעיר ועל כך הוא ראוי לכל הברכות. ראש העיר, חברי מועצת העיר, הנהלת העירייה ועובדיה עוזרים בסבר פנים יפות בכל מה שהם יכולים. תמיד יש לראש העיר גישה מאוד חיובית לעזור".
ולסיום
שמעתי פעמים רבות מרבי שדברי חז"ל במשנה "איזהו עשיר השמח בחלקו" נאמרו רק בנוגע לדברים גשמיים, אבל בכל הקשור לרוחניות ה"שמח בחלקו" הוא חסרון גדול כי היהודי צריך לשאוף תמיד להישגים רוחניים גדולים יותר – לקבוע יותר עתים לתורה וללמוד בעומק יותר, להוסיף תמיד בכוונה בתפלה ולקיים מצוות בהידור יותר, וכן, ובמיוחד,  להפיץ יותר את התורה בקרב בני ישראל ולהביא להם את דבר ה'  והכל בדרכי נועם ושלום.
ואני תפלה שהקב"ה יתן לנו את הכוחות הפיזיים והרוחניים להוסיף בכמות ובאיכות במילוי השליחות לקרב את לבן של ישראל לאבינו שבשמים, ובכך לזרז את בואו של  משיח צדקנו שכבר עומד מוכן בפתח – יבוא ויגאלנו בגאולה האמתית והשלימה תיכף ומיד ממש, וישועת ה' כהרף עין.   


חדשות אילת
 

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש