פרשת 'תזריע מצורע'
אני מוכרח להודות באשמה, בכל מה שקשור לארץ ישראל אני משוחד. אני חולה על הארץ שלנו מאוהב בה עד כלות נשמתי. מרוב אהבתי אותה אני לא מסוגל לעזוב אותה אפילו לא לרגע אחד, לא מוכן לצאת לחו"ל תמורת שום הון שבעולם, לא עבור טיול, לא בשליחות ואפילו לא בשביל לבקר בקברות צדיקים. לפני מספר שנים, כשהייתי אברך צעיר, הגיע לישיבה שלמדתי בה- 'כרם ביבנה', נציג של הסוכנות היהודית בניסיון לשכנע אותנו, האברכים, לצאת לשליחות בחו"ל. "תצביעו על מקום בגלובוס, נשלח אתכם לשם", כך אמר נציג הסוכנות. מאחר ואני מורה, וגם אשתי מורה, והביקוש בחו"ל לזוגות שהם מורים גדול מאוד, יכולנו לצאת לעבוד בכל מקום בעולם: באירופה, באוסטרליה, בקנדה או בארצות הברית, וסירבנו! לא עוזבים את הארץ, נקודה. מדוע, מה הבעיה לצאת קצת לחו"ל, לראות עולם לנפוש ואולי גם לעשות קצת כסף ואח"כ לחזור, הרי לא מדובר בירידה מהארץ לצמיתות, רק לתקופה מוגבלת. חז"ל לימדו אותנו שאסור לצאת מארץ ישראל. כך גם נפסק להלכה ב'שולחן ערוך'. אם כך, איך יתכן שיש הרבה דתיים שנוסעים? – לא יודע תשאלו אותם. זה כמו כל דבר שאסור, ואנשים מקלים ראש ומתרגלים לעבור על איסורים מפורשים עד שזה נראה בעיניהם כהיתר גמור ואולי גם כמצווה. אמנם חז"ל סייגו את האיסור לצאת לחו"ל, והתירו בכל זאת לנסוע לחוץ לארץ במספר מקרים שיש בהם צורך גדול כגון – פרנסה (אם העבודה מחייבת אותך לנסוע לחו"ל), לשאת אישה (אם הוא לא מוצא אישה בארץ) או ללמוד תורה (אם אף ישיבה בארץ לא מתאימה לו), פרט לכך, כמעט ולא התירו לנו חז"ל לעזוב את הארץ, פשוט מפני שהסיבות לצאת מהארץ שה' בחר אותה במיוחד עבורנו אינן מספיק טובות. אני יודע שזה נראה מגוחך ונשמע פנאטי לחלוטין, אך זאת האמת. את חטא המרגלים מתאר דוד המלך בתהילים במילים: "וימאסו בארץ חמדה", מואסים את הארץ. תארו לעצמכם אדם נשוי שאומר לאשתו תראי, נכון שאת יפה, אני אוהב אותך וחי אתך כל חיי, אבל אני רוצה כמה ימים בשנה ללכת לישון אצל השכנה, כדי לראות כמה היא יפה. אשתו הרי תזרוק אותו מהבית. במה זה שונה אם אנחנו אומרים לארץ ישראל, נכון שאנחנו אוהבים אותך ואת מאוד יפה, אבל זה לא נורא אם ניסע פעם בשנה לראות נופים בחו"ל, נורא ואיום. השבת נקרא בתורה שתי פרשות שעניינן אחד. שתי הפרשות הללו עוסקות בדיני צרעת. ישנם מספר סוגים של צרעת: צרעת שפוגעת בגופו של אדם, צרעת שפוגעת בכליו של האדם, צרעת שפוגעת בבגדיו של האדם, וצרעת שפוגעת בביתו של האדם. אמנם הצרעת היא מחלה פיזית, אך היא נגרמת בגלל מעשיו של האדם, ובעיקר בגלל מה שהוא מוציא מהפה. מצורע זה אדם שמוציא רע, אדם צר עין שרואה רעות ומדבר רעות, וחושב כל הזמן באופן שלילי על כל דבר ועל כל אחד. אף אחד לא מכריח אותך להיות פסימי, נרגן, רגזן וחורש רעות. אם אתה מתנהג ככה, זה רק מפני שאתה בוחר להיות כזה. עדיף וגם הרבה יותר בריא, לחשוב באופן חיובי, לחשוב טוב, לדבר טוב, לשמח ולחייך. "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם", מה שתקרין על סביבתך יחזור אליך ועליך. אם מאן דהוא יזהם את הכנרת, סופו שהוא ישתה את המים המזוהמים, ואם מישהו מלכלך על ארץ ישראל ואת ארץ ישראל – הארץ נמאסת עליו, אך מי ששומר על הארץ, אוהב אותה ומגן עליה, הארץ הטובה מחזירה לו אהבה עשרות מונים. הלוואי שנזכה לעוד אלפי שנות עצמאות בארץ ישראל. חג עצמאות שמח.
חדשות אילת
