פרסומת
דלג

מנהל מחוז הדרום במשרד החינוך: ''הבעיה במשיכת מורים לאילת היא לא כספית, אלא חיזוק קהילת המורים''

מאת: מירב לוי דיאמנט למערכת ערב ערב באילת ● 13/3/2019 20:04 ● ערב ערב 2906
שבוע לאחר זכייתה של אילת בפרס החינוך הארצי (זו הפעם השלישית) וארבעה חודשים אחרי שנכנס לנעליה הגדולות של מנהלת המחוז היוצאת במשרד החינוך עמירה חיים, מצא רם זהבי, מנהל מחוז הדרום החדש במשרד החינוך, זמן לענות על שאלות בהיבט האילתי, ולפרוש את משנתו בנושא החינוך בנקודה הדרומית ביותר על המפה ● החל מסוגיית המחסור החמור במורים בעיר, דרך בעיית תחושת הקיפוח של המורים האילתים הוותיקים וכלה בסוגיית הפיצול בבית ספר 'חב"ד
מנהל מחוז הדרום במשרד החינוך: ''הבעיה במשיכת מורים לאילת היא לא  כספית, אלא חיזוק קהילת המורים''
"על המנהיגות העירונית למצוא את הדרך להעמיק את תחושת השייכות לעיר". זהבי ● צילום:דוברות משרד החינוך

לא קל להיכנס לתפקיד חדש במערכת מורכבת כמו מערכת החינוך, על אחת כמה וכמה כשאתה נכנס לנעליים הגדולות שמותירה אחריה מנהלת מחוז הדרום עמירה חיים, שעשתה את זה לפניך במשך 18 שנה והכירה כל פינה וכל סוגיה על מפת החינוך הדרומית של המדינה. תוסיפו לזה את העובדה שרם זהבי, מנהל מחוז הדרום החדש מגיע בכלל מנתניה אל ערבות הנגב והדרום, והנה לכם הסבר כיצד במשך ארבעת החודשים מאז נכנס לתפקיד גבה ממנו התפקיד לא פחות מ – 1200 שעות עבודה במצטבר עד כה. כך או כך, לאחר ראיון טלפוני כשהוא חוזר מנסיעה לאופקים חזרה לבאר שבע, שם הוא לן בהווה, דבר אחד בטוח, המנהל החדש כבר חזק בעניינים ואם לא די בכך, הרי שעכשיו יותר מתמיד הוא מלא גאווה על העיר אילת שזכתה בפרס החינוך המוסדי. אמנם בפעם השלישית בתולדותיה, אבל ההתרגשות בכל פעם גדולה. 

 

"אין כיום עוד צורך בצמצום פערים"


ואם לרגע תהיתם איך זה יתכן שאילת זכתה בפרס כל כך נחשב למרות שציוני המתמטיקה ושאר המקצועות לא בראש רשימת ההישגים הארצית, על זה משיב רן זהבי נחרצות: "הפרס היישובי ניתן על הובלה מערכתית של כל מערכת החינוך. אילת בעניין הזה מובילה סדר יום של עיר מנצחת. הנתונים אודות הישגי התלמידים הם בהחלט נקודה לחיזוק, אולם התמונה המערכתית היא יוצאת דופן באיכות שלה ועל כך ניתן הפרס".

כמי שהגיע מנתניה ורגיל למערכת החינוך במרכז ובצפון, איזה מערכת חינוך מצאת בדרום והאם יש לה מאפיינים שונים?
"עברתי בחיי עבודה בשני מחוזות גדולים- מחוז מרכז ומחוז חיפה. במחוז הדרום אליו הגעתי לפני ארבעה חודשים מצאתי יותר הומוגניות. אם במחוזות הגדולים יש שונות גדולה בתוך מחוז אחד, הרי שבמחוז הדרום יש משהו יותר הרמוני. למרות שיש במרחב סגנונות חיים שונים כמו מרחב כפרי לעומת מרחב עירוני, עדיין אפשר למצוא דמיון ומכנה משותף באקלים של צוותי החינוך, בתי הספר, הפיקוח וכדומה. כמו כן מצאתי במחוז הדרום פטריוטיות מקומית שונה מבמחוזות האחרים. אם במרכז או בצפון מערכת החינוך מזינה את עצמה במורים שמגיעים ממקומות שונים בסביבה, המורים ניידים ומשקפים עולם שונה מהמקום בו הם פועלים, מביאים איתם צבע אחר שיש בו יתרונות אבל לעיתים גם חיבור חלקי למקום בו הם עובדים, הרי שבמחוז הדרום אני מוצא זיקה באופן דרמטי בין אזור המחייה למקום העבודה. רוב המורים מקומיים. המורה הדרומי הוא גם דרומי בהשקפתו, מבין וחי את המקום בו הוא מלמד ויש לו תחושת שייכות מלאה. זה גורם למערכת החינוך  להיות יותר הרמונית ויש בהרמוניה הזו משהו טוב. המורה מבין את השפה של ההורים והתלמידים אותם הוא מלמד, הוא שייך ויש בזה יתרון גדול. אם בעבר מחוז הדרום במשרד החינוך עסק בעיקר בצמצום פערים שאפיינו את הפריפריה, הרי שכיום אין עוד צורך בצמצום פערים אלא עברנו לעבודה על חיזוק מוטיבים של מצוינות ופריצת דרך".

לפני מספר שבועות הגעת לסיור עבודה באילת שהיה אחד הגורמים המרכזיים בהחלטה להעניק לאילת את פרס החינוך. מה מצאת כאן שמצדיק את הפרס?
"פגשנו בעיר מערכת חינוך שלא שוקטת על השמרים. אחד הדברים הבולטים באילת הוא עיצוב הסביבה הלימודית- תכנים, ידע, מורשת, יזמות של תלמידים. מצאנו שבאילת המערכת לא מוכנה לוותר על מתן הזדמנות לכל ילד לבחור במגמה שמתאימה לו. אופרציה לא פשוטה של כתות עירוניות שלמרות הקושי מתקיימת בעיר, דבר שמשקף הנהגה שעומדת במילה שלה לתת לתלמידים כל הזדמנות שהם חולמים עליה. מאחר שבמקום רחוק כמו באילת יש לעיתים תחושה שבגלל הריחוק פספסנו משהו, באילת מוצאים פתרונות יצירתיים כדי לגשר על הריחוק. אהבנו מאוד את ההאב ואת העובדה שההנהגה העירונית איתרה את הבן אדם שיש לו כישרון לדבר ולהוביל סדר יום. אהבנו את זה שההאב הוא בית ליזמות, למפגש בין תלמידים לעולם הטכנולוגיה, עוד דוגמה לכך שהעיר מייצרת מסגרות חינוך חדשניות. זהו מופע יצירתי שמציע מרחב חדש המשלב בתוכו ילדים עם צרכים מיוחדים. ראינו התנהלות מכוונת שהופכת את המאפיינים האילתים למשאב עבור משרד החינוך. בהרצליה למשל לא הייתי פותח האב כזה ממש כמו שלא הייתי עושה את זה בבאר שבע, כי במקומות האלו יש מסגרות אחרות שנותנות לזה מענה. באילת מייצרים באופן מקסים את הפתרונות על מנת שצעירים בעיר לא יחיו בתחושת החסר. זו לחלוטין עוצמה של מערכת חינוך שהיא רחבה וכוללת. באופן אובייקטיבי העיר מתמודדת מול אתגרים מיוחדים. היפה הוא שהמנהיגות באילת אינה מתרצת את האתגרים אלא שמה אותם על השולחן. לא ראינו באילת בכיינות ולא שמענו תירוצים, אלא ראינו מערכת חינוך שמסתכלת על המציאות כיעד להתמודדות ומתמודדת מולה בעוצמות. מצאנו באילת מערכת חינוך יציבה שפועלת לאורך זמן מתוך עמוד שדרה. מערכת שלא פועלת מתוך הלך רוח בר חלוף ואלו עוצמות שאנשים לא תמיד יודעים להעריך".

 

על הטבות למורים: "הנושא על שולחן הממשלה"


אחת הבעיות המרכזיות של מערכת החינוך באילת היא בעיית המחסור במורים. איך לדעתך יש להתמודד מול הקושי המיוחד לעיר?
"האתגר הוא אתגר אמיתי שלא התחיל אתמול. ברמת מחוז אנחנו בקשר מתמיד עם העיר כזרוע ביצוע של החלטות משרד החינוך. נכון להיום המשרד משלם מיליונים כתמריצים לניוד מורים לאילת, המדינה תומכת ברשות המקומית ובמורים שמוכנים להגיע לעיר, אלא שלצערי התיעדוף הכלכלי לא מספיק. לא תמיד כסף גורם לאנשים לעבור מיקום לטובת עבודה. אנשים מחפשים משמעות וקהילה ובתחום הזה אילת עדיין לא מציעה את קהילת המחנכים הנחוצה אלא מציעה כסף ובמקרה הזה זה לא מספיק. קהילת מחנכים תומכת היא הכרח בישובים רחוקים כמו אילת כי כסף ותמריצים לא יפתרו את הבעיה של מורה שלא מוצא את עצמו בעיר ומרגיש בודד. המערכת באילת חייבת לחשוב על מעטפת רחבה יותר של מענה קהילתי למורים החדשים. במקביל, בשנים האחרונות יש באילת התבססות של מסגרות אקדמיות, כך שאני מאמין שבחמש השנים הבאות העיר תתאפיין ביותר מורים מקומיים שילמדו בה הוראה ויצמחו קדימה".

מנגד יש את המורים האילתים הוותיקים שמרגישים מקופחים לנוכח ההטבות שמקבלים המורים החדשים. איך מתמודדים מול זה?
"מחוז הדרום הוא יחידת ביצוע, לא שולחן הממשלה או משרד האוצר. מורים הם מגזר ציבורי שעובדים בכפוף להסכמי שכר קיבוציים ולכן בסוגיה זו המחוז משקף את המצב למטה שיושב בירושלים ואני יכול להבטיח ששיתפתי זה מכבר את מנכ"ל המשרד, את הסמנכ"לית הבכירה לכוח אדם במשרד בבעייתיות. הסיפור מוכר. הפתרון מצריך תשובה מערכתית המעוגנת בהסכמות משרד האוצר, בהסכמי עבודה קיבוציים ובהחלטת ממשלה ואני יכול לומר לך בוודאות שהנושא מונח על שולחן הממשלה. אמנם הסוגיה תעבור לפתחה של הממשלה הבאה לכשתוקם ועדיין חשוב להבין שלא מדובר כאן בפתרונות פרסונאליים אלא בהגנה של הצרכים המיוחדים של העיר אילת בהחלטת ממשלה. אם למישהו יש ספק הרי שראש העירייה שלכם קידם את המהלך. יש לכם ראש עירייה 'בולדוזר' שדוחף שהנושא יופיע בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה הבאה. אני מקווה שההחלטה תזכה בתמיכה ציבורית שתתמוך בעיר אילת על מאפייניה המיוחדים".

אתה יכול להבין איך בעיר מרוחקת כמו אילת אין ולו תיכון מקצועי אחד כאפשרות לתלמידים שלא מסתדרים עם 5 יחידות מתמטיקה?

"מדובר במגמה ארצית שעוגנה בהחלטת משרד החינוך. בכל הארץ נסגרו בתי ספר טכנולוגים רבים.
 מגמות סדנאות נסגרו כי משרד החינוך מאמין שתפקידו לחנך, ללמד ולא לשלוח את כולם למיומנות מקצועית בלבד. אבל כל זה היה נכון עד חמש השנים האחרונות. או אז החלו לזהות במשרד החינוך שינוי גדול בתחום המקצועי ונכון להיום יש חזרה לתחום המקצועי אבל עדיין לא בצורה המונית. אני לא פוסל אפשרות לחשיבה כזו באילת, אבל נכון לרגע זה אני לא בטוח שזה הדבר הבא שאילת צריכה".

כעיר המבוססת על תיירות וים, אין מקום למגמות בגרות מיוחדות בתחומים אלו?
"בהחלט יש מקום אם כי חשוב לזכור שמגמות בתיכון הן השכלה ולא מקצוע לעתיד. אם למדנו ביולוגיה, לא הפכנו הרי לביולוגים בהכרח. הואיל ומערכת החינוך אף פעם לא התייחסה רק להיבט הפורמאלי, הרי שהיום באילת, בהיבט הבלתי פורמאלי ילדים רבים לומדים את מקצועות השייט למיניהם. אז אולי זה לא בבית הספר ועדיין יש כאן מרחב התנסות לילדים, לכן אני לא ממש רואה בזה חוסר. לא כל דבר צריך להיות נושא שנבחנים עליו לבגרות".

איפה עומדת אילת ביחס למצב האלימות במרחב הדרום?
"אילת לא חריגה ברמת האלימות ביחס למקומות אחרים. כל מקרה אלימות הוא חמור וקשה, אבל כשמודדים במספרים, אילת עומדת בסטנדרטים נורמאליים. כעיר שמתמודדת עם אוכלוסייה לא קלה באופן אובייקטיבי, עם אוכלוסיית מהגרים לא קטנה, עם 25 אחוזי משפחות חד הוריות, למרות כל אלו אין באילת אחוזי אלימות חריגים".

 

"על הקרע בחב"ד: "זו מדינת חוק"


מאז תחילת השנה נטשו הורים ותלמידים את בית הספר חב"ד בעיר בטענות של אי עמידה בקריטריונים הנדרשים ומאז הם הקימו לעצמם מערכת חינוך נפרדת שאינה מוכרת ואינה מאושרת על ידי משרדכם. מה יעלה בגורלם?
"יש לנו הערכה גדולה לרב הכט שמקדיש את חייו לדת והגיע לאילת כשליחו של הרבי מלובביטש והקים בעיר בעקשנות מערכת חינוך בזיקה חב"דית שהיסוד שלה אומר שזו מערכת חינוך יהודית שעוסקת בקירוב ומקרבת. הגענו היום באילת למצב שבו יש בית ספר חב"ד בעיר וגני ילדים של חב"ד שקולטים אליהם את כל מי שמוכנים ורוצים לשלוח אליהם את ילדיהם. מנגד הגענו למחלוקת רעיונית שזר לא יבין אותה והיא קשורה לסוגיות בהשקפת עולם חסידית בתוך הקהילה החב"דית האילתית. הבנו את המורכבות שיש בסוגיה ואפשרנו באופן חריג לקיים אתנו דיאלוג למציאת פתרון. נכון להיום ההחלטה הברורה היא כי החל מה- 1/9 בשנת הלימודים הבאה, כל התלמידים ולא משנה השקפת חייהם של ההורים, לומדים בבתי ספר מאושרים באילת ולא עוד בבתי ספר פיראטים. אנחנו מקיימים בימים אלו ממש שעות של ישיבות בנושא מתוך רצון למצוא פתרון כשדבר אחד ברור- לא יקומו בתי ספר חדשים באילת להשקפות דתיות שונות. כמו בכל עיר אחרת, גם באילת, הורה צריך לדעת שהוא פוגש במוסד החינוכי הורים שלא תמיד תואמים את התפיסות שלו ועל כך סוכם מול ראש העירייה. צריך להסתדר עם מה שיש. זה אולי מורכב אבל מנחה אותנו העיקרון שמערכת החינוך היא הטרוגנית ואדם צריך ללמוד לחיות עם אחרים. המרקם העירוני באילת לא צריך פיצול. הפורשים מבינים את זה אם כי עדיין לא מסכימים. קשה להם ולכן יש דיאלוג. עם כל הכבוד זו מדינת חוק. במציאות הקיימת אין יתרונות להקמה של מסגרת חינוכית נוספת. ראש העירייה וצוותי החינוך יכלו לעשות חצי עבודה ולהתחייב בכל מיני הבטחות, אבל יש באילת מנהיגות חזקה וראש העיר הבין כי צעד כזה יפורר את העיר ולכן הוא לא הבטיח ולא יצא בהכרזות שיש בהן לפורר את המרקם החברתי בעיר. אם הם יציגו בפנינו את כל האישורים הנחוצים, נאפשר להם לסיים את השנה הזו בדרך אותה התחילו, אלא שזמנם מסתיים והאישורים טרם הוצגו".

איך היית מסכם את התרשמותך ממערכת החינוך באילת?
"מערכת החינוך שלכם טובה. ילד מקבל בעיר את ההזדמנות הטובה ללימודים. יחד עם זאת, מערכת החינוך היא ראי של הרבדים החברתיים. המנהיגות העירונית חייבת למצוא את הדרך איך מעמיקים את תחושת השייכות לעיר, לחיים לאורך זמן, צמצום ההגירה ואיתור מוקדי משיכה לחבר'ה צעירים. אין לי ספק כשכל זה יהיה, הדבר יבוא לביטוי גם במערכת החינוך. אילת לא  יכולה לפתור את עצמה מלעסוק בשאלת השייכות וככל שזה יקרה מוקדם כך ייטב".

רגע לפני שסיימנו את הריאיון ביקש מנהל המחוז להתנצל בפני תושבי אילת: "על כך שהייתי בעיר שלוש פעמים ולא קניתי בה אפילו פחית קולה. לצערי הייתי עסוק עד מאוד, בכל הפעמים הייתי במסגרת עבודה ולא הצלחתי למצוא זמן לבזבוזים. אני חייב למצוא זמן לחופשה משפחתית בעיר, להגיע ולבזבז בה".


חדשות אילת - ערב ערב באילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש