יהדות

מאת: או-מד מדיקל ● 8/2/2011 22:03 ● ערב ערב 2484
הרב דוד שנה מפקח כשרות עירוני
יהדות

פרשת תצווה


בסרטו של צ'רלי צ'פלין 'זמנים מודרניים' ישנה סצנה בה רואים את הפועל בבית החרושת עובד כמו רובוט. כל יום הפועל חייב לעשות את אותה תנועה מכנית של הברגה במשך כל שעות היום, בקצב אחיד, ואם הוא מפספס את הקצב הנכון כל פס הייצור משתבש. כמה שוחק ומדכא לעשות בכל יום את אותן הפעולות כל החיים מבלי שום אפשרות לשנות או לגוון את הפעולות או לכל הפחות את אופן הפעולה. בימינו, נותנים לאנשים חופשות, קורסים והשתלמויות במקומות העבודה על מנת שהעובדים ינוחו, יתרעננו ולא ישחקו בעבודה ויוכלו להמשיך לתת תפוקה יעילה. עם יד על הלב, האם אתה היית מסוגל לבצע את אותה העבודה שדורשת את אותן פעולות ממש מדי יום ביומו במשך שנה, שנתיים, ארבעים שנה? בפרשתנו, פרשת 'תצווה', מצווה הקב"ה את אהרון הכהן לעבוד במשכן. תפקידם של הכהנים הוא להקריב קורבנות ולהקטיר קטורת במשכן על-מנת לכפר על חטאיהם של בני ישראל. בנוסף להקרבת הקורבנות, צריך אהרון הכהן להדליק מידי ערב את המנורה בעלת שבעת הקנים (שהפכה ברבות הימים לסמל של מדינת ישראל). הפעולות שנדרשות מאהרון הכהן בעת הדלקת המנורה הן פשוטות: למלא את הקנים בשמן זית זך ולסדר את הפתילות בגביעי המנורה שיפנו תמיד לגביע שבכן האמצעי, ואחר כך להדליק את המנורה. מסובך? לא ממש. האם זה מעניין או מרתק לעשות זאת? אולי בפעמים הראשונות (כמו ההתלהבות שאוחזת בנו בעת הדלקת נר ראשון של חנוכה, אשר הולכת ודועכת ככל שמתרבים ימי החנוכה) אך אחרי מספר ימים או שבועות, לכל אחד כבר היה נמאס מפעולה פשוטה זו של הדלקת המנורה, כל אחד למעט אהרון הכהן הצדיק. אהרון הכהן הדליק את המנורה במשך ארבעים שנה ברציפות, מידי ערב, באותה ההתלהבות ובאותם הדקדוקים ההלכתיים אשר נדרשו ממנו. הפעם ה-14,000 שאהרון הדליק את המנורה היתה זהה לחלוטין לפעם הראשונה שבה הדליק את המנורה. ועל כך שיבח הקדוש ברוך הוא את אהרון הכהן. שהוא לא שינה מאומה ממה שנצטווה בעת עשיית המצווה.

אנחנו חיים בדור האינסטנט, רוצים הכל מהר, כאן ועכשיו, חדש, חדיש ומחודש. חפצים שעד אתמול היו פאר הטכנולוגיה, היום משעממים אותנו עד מוות ואנחנו זקוקים לריגושים חדשים. מי מחזיק פלאפון דור ראשון? לכולם יש אייפונים דור ארבע וחצי שכבר נמאס מהם ואנחנו מחכים בשקיקה לדור ה-12 שרק יבוא. לא כן תורתנו הקדושה. מצוות שאנחנו מקיימים היום זהים במאה אחוזים למצוות שקיימו אבותינו לפני 3300 שנה בעת שקיבלו אותן בהר סיני וכמותם גם אנחנו ממשיכים לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי ה'.

וכפי שנהג אהרון הכהן צריכים גם אנו לנהוג בעת עשיית המצוות. אמנם נכון שצריכים להניח מידי יום תפילין, לברך לפני שאוכלים, להתפלל שלוש תפילות ביום, אך אין זה מספיק לעשות את המצוות באופן טכני. צריכים גם רגש, שמחה וחיוניות בשעת עשיית המצוות. לא לשנות בכלום, לא להישחק ולשמוח. ידועים דבריו של רבי נחמן מברסלב - מצווה גדולה להיות בשמחה - תמיד. ועל פי מאמרנו ניתן לומר, שמחה גדולה להיות במצווה תמיד.

שבוע טוב


תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש