פרסומת
דלג

רפי הוכמן ומצב החסה בשטחים

מאת: ● 11/8/2011 17:59 ● ערב ערב 2510
מי שראה את רפי הוכמן מחייך ומדבר לחסה, מבין כי ראש העירייה לשעבר מצא שלווה דווקא בחממות ההייטק שהקים עם שותפיו. הוכמן, חבר מועצת העיר, כבר מביט על היום שאחרי . מערכת 'ערב ערב' שלחה את מאיר אוחיון לבדוק את מצב החסה עם רפי הוכמן ולא, אף מילה על פוליטיקה. על זני חסה וחקלאות מודרנית, דווקא בכיף. ושיהיה ירוק ובתיאבון
רפי הוכמן ומצב החסה בשטחים



הביטוי 'מצב החסה בשטחים' הפך למעין בדיחה בעיני הישראלים. בדרך כלל, אנו מרשים לעצמנו לדבר על זה, בתור הלצה, או כפתרון למבוכה. אבל אצל ראש העירייה לשעבר, רפי הוכמן, נושא החסה הפך למשהו גדול יותר מהרגע שהקים בערבה חממות לגידולי חסה אקולוגית-הידרופונית, ועד היום שבו הוא הצליח להפוך אותה למוצר מהפכני, המשווק לרשתות השיווק, מהגדולות בארץ. נשיא המדינה ביקר והתלהב מהחקלאות המודרנית בערבה, עכשיו הוכמן חולם לפרוץ ולהפוך לכוח ירוק, משמעותי, הן בארץ והן בעולם, אך התחרות לא פשוטה והוא מתמודד מול קרטלי ענק.

שוק החסה והעלים בעולם מסתכם ביותר מ-60 מיליארד דולר, והוא גדל באופן משמעותי בכל שנה בעקבות מודעות גוברת של האוכלוסיה לצריכת מזון בריא וללא חומרי הדברה. הטכנולוגיה במיזם המדובר מאפשרת עלויות ייצור נמוכות בחממה הידרופונית (גידול צמחים ללא שימוש בהזנה דרך אדמה מ.א), חיסכון בעלויות האנרגיה, חיסכון במים וניצול מקסימלי של השטח, מלבד הפוטנציאל הגלום בו, זו הסיבה שרפי הוכמן כל כך מתלהב מהרעיון להתרחב עם הטכנולוגיה למדינות נוספות.

מהחממה הטכנולוגית לחממת החסה


לפני שנים מספר, עניינו שניים מתושבי אילת את הוכמן במוצר: "נדלקתי על הטכנולוגיה ועל הפוטנציאל העולמי, הגלום במוצר", אמר השבוע, "גייסתי את ההון על מנת להקים את החממה הראשונה בקיבוץ אליפז". בהמשך, האילתים שהיו המגדלים, פרשו, והוכמן נותר לבד עם החממה.

מדובר בעצם בטכנולוגיה שפותחה בחממה הטכנולוגית של הטכניון. המערכת חוסכת 90 אחוזים מהמים ונותנת מוצר שהוא אקולוגי, ללא חול, ללא חרקים, ללא חומרי הדברה שמזיקים לאדמה ולאוזון. "חסה שגודלת באדמה היא לא נקייה מחרקים ויש בה חומרי הדברה מסרטנים, שלא יוצאים בשטיפה של מים, החסה שלנו זהו מוצר אקולוגי שטוב לכולם, לכן מדובר במוצר מהפכני, ויש לו חיי מדף של שבועיים לפחות", מוסיף הוכמן.

החסה, אותה הם כרגע מגדלים בשלושה זנים (חסה ערבית, אלון אדום ואלון ירוק) גדלה על מים, ללא מגע אדמה, מוגנת מחרקים בחממה מבוקרת ומוכנה למאכל. היא עשירה בוויטמינים ובמינרלים כגון סידן, אשלגן וברזל, וידועה כמסייעת בבעיות רפואיות.
לפי הרפואה הסינית, נחשבת החסה למקררת, מרגיעה את מערכת העצבים ואת דרכי העיכול ומסייעת לשינה טובה, וכמו שזה נראה, פשוט אין תחליף לחסה ההידרופונית על פלגי מים.

בעקבות ההצלחה של פיתוח החממה באילת, הוצע להוכמן בקיבוץ יוטבתה להיכנס לשותפות ולבנות חממה נוספת, כפולה בגודלה. "זה הולך וגדל", סיפר השבוע הוכמן, "התחלנו עם זה בשנת השמיטה וסיפקנו לחרדים בירושלים, היום אנחנו משווקים לרשתות השיווק, 'שופרסל' ו'מגה' ברחבי הארץ, למסעדות ולבתי מלון".
למוצר של הוכמן יש תעודת כשרות מהדרין מרבנות אילת והוא עובר כמובן בדיקות מעבדתיות. "יש אישור על הסחורה שהיא נקייה מחומרי הדברה", מדגיש הוכמן, "אנחנו יוצרים את התנאים הסביבתיים האידיאליים עבור הצמחים".

צריך לראות בשטח כדי להבין עד כמה החממות שהקים הוכמן משוכללות. החממה ממוחשבת פנאומטית: השורש מקבל את הטמפרטורה של המים, האידיאלית עבורו. כמו כן, הוא מקבל את כמות הברזל והדשן לו הוא זקוק על מנת להגיע לפריחה. העלים מקבלים את כמות קרינת השמש והטמפרטורה המדויקות בתוך החממה. יונקי אוויר גדולים מוצבים בחזית החממה כדי לשאוב מתוכה את האוויר, לגרום סירקולציה. כאשר הטמפרטורה עולה עוד יותר, נפתח מסך לח, מופעל אוטומטית מצנן שמפזר מים להורדת הטמפרטורה לרמה אותה צריך העלה. "לדעתי, המוצר הזה עולה על המוצר האורגני, שהוא גידול בשדה, ללא ריסוס ועם דשן טבעי", אומר הוכמן, "נכנסתי לזה בגלל החזון של פיתוח מוצר הייטק טכנולוגי- אגרונומי- אקולוגי".

לא על החסה לבדה...


החסה הוא לא המוצר היחיד שמגדלים בחממות האלה. בעבר כבר גידלו שם בזיליקום, נענע, סלרי אמריקאי, קולרבי, כוסברה, פטרוזיליה, רוקט ורוקולה. "ערכנו ניסויים על גידולים שונים", אומר הוכמן, "אבל אחרי הכל, החלטנו להתמקד בחסה. "אנו מגדלים בחברה את צמח הסטיוויה, ממתיק טבעי יקר מאוד ופגצ'וי, צמח שמשמש למאכלים אסיאתיים. בארץ הצמחים האלה פחות מוכרים. אבל, מסעדות אסיאתיות למשל מאוד מתעניינות בצמח הפגצ'וי. ערכנו גידולי ניסיון שהצליחו, עכשיו אנחנו מחפשים את השווקים".
תחומי העיסוק והעניין של רפי הוכמן (62) התמקדו מאז ומתמיד בפטנטים ובהמצאות ישראליות. הוכמן היה אף מעורב בפיתוח פטנט ישראלי של קופסת תרופות אלקטרונית: "בזמן שצריך לקחת את התרופה, מקבלים הודעה בבית, אם אותו אדם איחר בחצי שעה, מקבלים תזכורת, ואם זה שוב לא עוזר, מצלצלים לבן משפחה. זה מוצר שמתאים יותר לבית אבות. הפטנט הזה עבר כמה שלבים של פיתוח, הייתי מעורב בצוות שעסק בזה, והיום זה משווק על ידי חברת 'נטלי' בארץ". לאחר מכן עסק רפי בייבוא דגים מאריתראה, בייעוץ לממשלת מונטנגרו, בהפרטה ופיתוח תיירות. בשנות השמונים, לפני שהיה ראש עירייה, היה הוכמן שותף לחברה שהקימה מיזם לגידולי דגים וסרטנים באילת, בשותפות עם מספר בעלי עסקים ובנקים, אבל עכשיו הוא עסוק מאוד בשיווק החסה ההידרופונית.

בלו"ז של פרס


חממת ההייטק של החסה ההידרופונית נמצאת בתוך שטח קיבוץ אליפז והיא מרשימה בכל קנה מידה. כל הציוד, אפילו המאווררים ומערכת המים המותפלים, הכל ממוחשב. הוכמן נכנס לחממה, מסתובב בממלכת החסה, בודק, שולף עלה, טועם ומתענג על כל ביס.
כאשר נשיא המדינה, שמעון פרס, שאל את הוכמן באחת משיחותיהם כמה זמן אורך ביקור בחממה באליפז, אמר הוכמן כי מדובר בעשרים דקות בלבד. "כאשר פרס הגיע למקום, הוא התעניין ושאל שאלות", נזכר הוכמן. המנכ"לי שלו אמרה שלוח הזמנים מאוד צפוף, אז הנשיא הסתכל עליה בתמיהה ואמר לה: 'אז תשני אותו, זה מעניין אותי'", הוסיף הוכמן והעלה על פניו חיוך קטן, "מאז הנשיא מדבר על זה בהרצאות שלו בכנסים שונים. בעקבות זאת, אני מקבל לא מעט פניות מאנשים ששומעים על זה ורוצים להקים חממות ברחבי העולם". גם הרב הראשי לישראל, הרב יונה מצגר, ביקר בחממה ואחרי שראה מקרוב את החסה ההידרופונית, אמר שהוא צריך להעלות את הרף.

עוד סיפור שלא ישכח, הוכמן היה עם משרד החקלאות. בזמן ההקמה, ביקש הוכמן סיוע, "כבר אז הם לא האמינו שהטכנולוגיה הזאת תצליח, הוכחנו להם אחרת והיום הם באים לבקר", אומר הוכמן בהבעת ניצחון.

למרות האיכויות הבלתי מתפשרות, להוכמן יש כרגע קושי גדול בשיווק: "אנחנו מתחרים מול גופים מאוד גדולים שפוחדים מהמוצר. כל בוקר אנחנו מתעוררים ונלחמים כדי לשווק את החסה ההידרופונית", אומר הוכמן.
ואם לא די בכך, הרי שהשריפה שפרצה בחממה הגדולה בקיבוץ יוטבתה, החזירה אותם חצי שנה לאחור. על החוסר שנוצר בעקבות השריפה מחפה החממה בקיבוץ אליפז, ולמרות הכל, רפי הוכמן לא חוסך את התלהבותו מהמוצר הייחודי. "זהו מוצר שיש בו המון חזון", אומר הוכמן, "הושקעו בו המון פיתוח והרבה עבודה עד יצירת המפגש בין האגרונומיה לטכנולוגיה. כשקניתי את המוצר, הטכנולוגיה עבדה, אבל האגרונומיה לא הגיעה למפגש המלא, היום הם כבר כן".

בדרך לחו"ל


החיסכון במיזם הוא לא רק במים ובשטח, אלא גם בכח אדם. כך למשל, רק שלושה אנשים עובדים בחממה בקיבוץ אליפז. "אנחנו מעסיקים פה שביעית מכח האדם שנהוג להעסיק במקום אחר. מה שעושים מגדלים אחרים בשבעה דונם, אנחנו עושים בדונם אחד, מה שעושים שבעה אנשים זרים, אצלנו עושה בן אדם אחד, ישראלי או אילתי ויש כאן איזשהו חזון", אומר הוכמן, "באירופה מעריכים מוצר כזה שהוא מאוד איכותי. התגובות שאנחנו מקבלים מעולות. יש לא מעט שפים שמקבלים את החסה הזאת, מנסים אותה ולא רוצים משהו אחר. החסה הזאת פריכה יותר וטעימה יותר, המוצר טבעי ולא תעשייתי, חיי המדף של החסה ארוכים, כשבועיים במקרר, כך שמדובר במוצר מעולה. אני מבקר בחנויות בצפון, מביקורות וסקרים שעשיתי, שמתי לב כי אנשים שקונים את החסה פעם אחת, חוזרים לקחת את המוצר הזה".
הכוונה של הוכמן וקיבוץ יוטבתה היא לשווק את החסה ההידרופונית לחו"ל, או במקביל להקים חממות. "יש יוזמות וכוונות לשווק לחו"ל", סיפר הוכמן, "הועברו מכתבי כוונות בין גורמים שונים כדי להקים חממות כאלה בארצות הברית ובסין, אני מאמין שהיא תיהפך למוצר הבא, בעדיפות מול המוצרים האחרים", אומר רפי בהחלטיות, "ראש חסה בארצות הברית עולה כשישה דולרים, פה אני נלחם על כמה שקלים".
הוכמן אף מכוון לאירופה, עם רצון לעסוק במיזם במשרה מלאה, אבל בשלב זה, הוא החליט להתמקד פה, כדי להחדיר את זה כמה שיותר לשוק בארץ. את פריצת הדרך הגדולה של המוצר מקווה הוכמן לעשות בקרוב ולכן, בימים אלה, הוא מנסה בשיטות שונות ומגוונות לחדור לשוק הישראלי.
החברה שבבעלות רפי הוכמן וקיבוץ יוטבתה הוזמנה ליריד התיישבותי בתל אביב, על מנת להציג את המוצר. עבור החברה, חשיפה זו לציבור הרחב תיצור הזדמנות פז לעשות את פריצת הדרך הגדולה שלה חיכו.
למרות שהוא מאוד מרוצה מהמוצר, מבחינה כלכלית, רפי הוכמן עדיין לא כיסה את ההשקעה. "מבחינה פיננסית- כלכלית, אני עדיין לא מרוצה, עדיין לא הרווחתי מזה שקל. אני עוסק בהשקעות, בפיתוח ובשיפורים. בשלבים הראשונים, היו לי בעיות אגרונומיות קשות, שבגללן נאלצתי להביא מומחים בהשקעה כספית לא קטנה. מבחינת המוצר עצמו, הוא ללא ספק עומד באתגרים ובציפיות".

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש