פרסומת
דלג

פורטרט מקומי - מהייטק אל הערבה והנפש

מאת: ציפי קרליק ● צילום: מערכת ערב ערב ● 22/1/2019 10:39 ● מה נשמע 586
ב- 12 השנים האחרונות היו אלון ומשפחתו תושבי מרכז הארץ. הוא עצמו שימש כמנהל בחברות הייטק שונות. לפני כשנה החליטה המשפחה לנסות ולהתיישב בערבה. ''אשתי ואני ארזנו הכל ועברנו לקיבוץ אליפז שבערבה הדרומית. אמנם עבודה ובית לא קל למצוא, אך פתרון טיפולי לבעיות ההיפר אקטיביות והפרעות הקשב החמורות של בתי היה קשה יותר למצוא'', הוא מספר. ''למזלי הגעתי לחוות גרופית''
פורטרט מקומי - מהייטק אל הערבה והנפש
מהייטק לחוות הרכיבה הטיפולית בגרופית. אביאל ובנותיו

שם אלון אביאל
גיל:  42
סטטוס: נשוי  + 3   

 

איך הגיע לחוות גרופית:


ב- 12 השנים האחרונות היו אלון ומשפחתו תושבי מרכז הארץ. הוא עצמו שימש כמנהל בחברות הייטק שונות. לפני כשנה החליטה המשפחה לנסות ולהתיישב בערבה. "אשתי ואני ארזנו הכל ועברנו לקיבוץ אליפז שבערבה הדרומית. אמנם עבודה ובית לא קל למצוא, אך פתרון טיפולי לבעיות ההיפר אקטיביות והפרעות הקשב החמורות של בתי היה קשה יותר למצוא", הוא מספר. "למזלי הגעתי לחוות גרופית". כאן הוא הכיר את רפי ואת צוות החווה. "כיום הבת שלי רוכבת פעם בשבוע לפני ביה"ס, דבר ששיפר את הסובלנות שלה, את יכולת הריכוז, המשמעת והביטחון העצמי שלה". רק מספר חודשים לאחר מכן פרסם רפי, מנהל החווה הטיפולים בגרופית מודעת דרושים, וכך הפך אלון מאיש הייטק בכל רמ"ח איבריו לחלק ממשפחת החווה.
"אמנם השכר נמוך בהרבה ממה שהורגלתי אליו במרכז", הוא אומר בחיוך, "אך לקום בבוקר עם חיוך תחושת הסיפוק, המיצוי והתרומה לקהילה, מפצה ואף יותר על פערי השכר. בחווה רוכבים ילדים ומבוגרים בעלי הפרעות פיזיות, נפשיות וקוגניטיביות, ועדיין הערך של החווה לאזור עולה אף על התועלת הישירה לרוכבים. חשיבות החווה היא לא רק למטופלים באופן ישיר, אלא גם להתיישבות באזור", הוא אומר, "אותם 230 רוכבים בעלי צרכים מיוחדים הם חלק ממשפחות המונות מעל 1000 תושבים (הורים+ילדים) שלולא הטיפול והתמיכה אותם חוות גרופית מספקת, הם ככל הנראה לא היו מוצאים את מקומם וצרכיהם באזור ומן הסתם היו נאלצים לעזוב.
במהלך יומינו אנו חווים ניסים קטנים ומשמחים על בסיס יומי – ילדים בעלי מוגבלויות פיזיות עשו צעדים ראשונים בחווה לעבר הסוס שלהם. מילים ראשונות שיצאו מהפה לסוס או למטפל, קשר עין ראשוני שנוצר בין מטופל על ספקטרום האוטיזם לבין מטפל, נוער בסיכון שמתיישר ולוקח אחריות וכו'. תוכניותינו לעתיד והחזון שלנו הוא להגיע לכל בעלי הצרכים של חבל איילות והעיר אילת, ולספק מלגות רכיבה בחווה לרבים ככל האפשר. כל זאת ניתן לעשות באמצעות גיוס תרומות לקרן המלגות של החווה ולהגדיל את החשיפה של שרותינו לרבים ככל האפשר מתושבי החבל בפרט וישראל והעולם בכלל".

 

לא רק טיפולי. אלא גם מחבר קהילתי. חוות גרופית 


איך נוצר החיבור שלך לחוות גרופית ? 
"כשהגעתי לחווה בפעם הראשונה ראיתי הרבה מקרים של ילדים על כיסאות גלגלים שמגיעים למקום על בסיס של פעם - פעמיים בשבוע, זה לא היה קל לעיכול בהתחלה. אתה נחשף למקרים של בעלי צרכים מיוחדים ולהתמודדות היומיומית- מעבר קיצוני מהעשייה שלי במרכז. לאט התחלתי לראות שהמקום לא רק טיפולי, אלא גם מקום מפגש חברתי של אותן משפחות. זה היה יפה לראות שהמקום מחבר חברתית לקהילה ולא רק טיפולי. לראות את הילד שבהתחלה לא זז ופתאום עושה כמה צעדים לכיוון הסוס, ילדים שלא דיברו ואז מתחילים לדבר כמה מילים, אתה נחשף לעולם שהוא תרומה חברתית. הרבה פעמים אני צוחק על המצב, ממקום של רדיפה אחרי אנשים והשקעות בתחום הפיננסי, פתאום אתה נמצא עם אנשים שהרווח הוא רוחני וזה לגמרי עושה חשק לקום בבוקר".  

 

תגובות אנשים והמשפחה לעשייה שלך?
"החבר'ה מההייטק לא ממש הבינו איך הגעתי מתפקיד של סמנכ"ל חברת הייטק למקום הזה. מעבודה אינטנסיבית של ייעוץ לחברות שעוסקות בתחום, מקומה שמשקיפה לים במרכז החיים והעניינים אל חווה מרוחקת. רואה ילדים רצים, שמחה וצחוקים, סוסים צוהלים וכדומה.
חברים עד היום לא מבינים מה איבדתי בדרך. רק כשהם מגיעים, הם 'עפים' על השקט והשלווה, אבל עדיין לא מבינים איך ברחתי מהעיר הגדולה, עם קפה זמין ופרנסה קשה אל מקום שהוא טיפולי נטו". 


מה לדעתך יכול לעזור לשנות  דברים? 
"קודם כל תרבות ארגונית. העבודה פה מתנהלת ב'זמן ערבה', אני מנסה לשנות, מהסיבה שזמן שווה כסף. אני 'הנודניק' שדואג שדברים יקרו. הייתי רוצה לראות גופים גדולים תורמים, בעלי עסקים באילת ובערבה שיבינו באמת את חשיבות המקום ויתרמו לפרוייקט הזה". 

 

מה החזון, האם אפשר לשנות  דברים?
"החזון הוא חשיפה גדולה יותר. להביא לסוג של אימוץ ע"י חברות גדולות כמו חברות הייטק. יותר גופים כלכליים שיירתמו וייתנו מספר מלגות בשנה. ככה אנחנו עובדים, נותנים מלגות של 75 אחוז מהטיפול לבעלי צרכים מיוחדים למשפחה. אנחנו היום 6 עובדים ו-30 מטופלים. חשוב לנו להגדיל את מעגל המתנדבים. תמיד צריך מטפלים נוספים. החווה הטיפולית מול הרי אדום זקוקה למתנדבים לאורך כל ימות השנה, בימים אלו ממש אנו מגייסים עובדים למשרת מטפל ומדריך רכיבה. נשמח לגייס אנשים, שרוצים לרכוש מקצוע ונותנים מלגות כנגד התחייבות לעבודה".


חדשות אילת - ערב ערב באילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש