פרסומת
דלג

יהדות

מאת: מערכת ערב ערב ● 12/7/2011 21:04 ● ערב ערב 2506
הרב דוד שנה מפקח כשרות עירוני
יהדות

פרשת פנחס


בזמן בית המקדש השני היה מלך בשם ינאי, לפני מותו הוא אמר לאשתו, שלומציון המלכה, שהיא "אינה צריכה להיזהר לא מהפרושים(תלמידי החכמים) ולא מהצדוקים (הכופרים), אלא מהצבועים שעושים מעשה זימרי ודורשים שכר כפנחס".
זימרי היה נשיא בשבט שמעון, אחד מגדולי השבט, וברגע של חולשה גדולה הוא תופס נסיכה גויה בשם כוזבי בת צור, בתו של אחד ממלכי מדיין, ובאופן פרובוקטיבי, מתוך מטרה לעצבן, הוא שוכב איתה באמצע הרחוב בפרהסיה לעיני כל בני ישראל ההמומים. משה רבינו מקבל חלישות הדעת, נעתקות לו המילים מהפה מעוצמת גודל חוצפתו של זימרי. משה רבינו האיש שיכול לעמוד מול פרעה המלך הדיקטטור הגדול ולנצח אותו, האיש שעמד מול כל החוטאים בחטא העגל, חטא המרגלים ועדת קרח, ניצב חסר אונים מול פושע אחד. לא כן פנחס. פנחס הוא הנכד של אהרון הכהן וכאשר הוא רואה את זימרי חוטא בגילוי עריות בפרהסיה, הוא מקנא לה', שולף חרב ודוקר את זימרי ביחד עם כוזבי ולמעשה- מחסל את שניהם בבת אחת. אנשי שבט שמעון רוצים לפגוע בפנחס על כך שהרג את הנשיא שלהם, אך הקב"ה מגן עליו ומודיע למשה שהוא נותן לפנחס "ברית שלום" לו ולכל זרעו עד עולם.
ומאז ועד היום פנחס הפך לסמל של האדם הקנאי שמקנא למען ה', ולמען מטרות נעלות.
ואילו זמרי נזכר לדיראון עולם כחוטא רשע שיוצר פרובוקציות מיותרות ולבסוף בא על עונשו. משום כך מזהיר ינאי המלך את אשתו שלומציון המלכה מכל האנשים הצבועים אשר נראים כצדיקים כמו פנחס אבל למעשה הם רשעים כמו זימרי. ומשפט זה של ינאי המלך מגיע לפתגם, לביטוי המציין את כל סוגי הצבועים עלי אדמות "עושים מעשה זימרי ורוצים שכר כפנחס". כל אחד יכול להעלות בדמיונו ובזיכרונותיו אנשים המתאימים לביטוי זה אולי אנחנו בעצמינו גם כן כאלה?
מאוד קל לנו לחשוב על אחרים כמה הם לא בסדר. הנה השכנה ממול כל היום מרכלת על כולם על כל אחד ועל כל דבר יש לה מה לומר, לעומתה אני דווקא בסדר שה תמים. (אולי להיפך, אני הוא זה שמרכל על כולם והאחרים הם בסדר) כמה פעמים פגעתי באחרים אם בדיבור ואם באופן פיזי, ואחר כך שיחקתי אותה נעלב כשחשדו בי או כשדיברו עלי רע, כשבעצם אני הוא הפוגע.

אני מניח שאם כל אחד מאתנו יעשה חשבון נפש אמיתי ונוקב אנחנו נגלה על עצמינו המון פעמים שהיינו צבועים, עשינו מעשה זימרי ודרשנו שכר כפנחס. רק מה קשה לנו להעמיד מראה מול פנינו להביט על עצמנו ואל עצמנו ולומר אני לא הייתי בסדר, הרבה יותר קל להסתכל על אחרים ולשוב כמה הם לא בסדר, עד כמה הם צבועים עד כמה הם שקרנים עד כמה הם מרכלים עד הם גרועים ואילו אני דווקא אדון מושלם, הכל אצלי מעולה.
אני אף פעם לא טועה כל מה שאני עושה הוא הכי טוב גם אם הרבה פעמים אני יודע שאני עושה רע ומתכוון לרע, וזו היא למעשה הצביעות במיטבה להיות צבוע זה סוג של פחדנות. רק מי שמפחד להיות מי שהוא באמת, מסתתר מאחורי חזות, כביכול, טובה יותר חכמה יותר צדיקה יותר. והאמת היא צריך להיות די טיפש כדי להיות צבוע, אתה לעולם אינך אמיתי, אתה חי תמיד בהכחשה עצמית.
צא מזה. תהיה אתה עצמך. תהיה כמו פנחס ותקבל שכר כמו פנחס.
והלוואי ונזכה גם אנחנו לקבל מהקב"ה "ברית שלום" לדורות.

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש